עו"ד שטוב נ' צבי שינפלד דיין ואח' - פסקדין

פסק דין

א.מבוא:

1.השאלה העיקרית המוצבת לפני בתביעה זו היא: האם מדינת ישראל צריכה לפצות את התובע, עו"ד שטוב, בגין כך שהוא נפסל מלהופיע בפני הרכבים מסוימים בבתי הדין הרבניים האזוריים.

2.עו"ד שטוב, אשר הוסמך לרבנות ועורך דין במקצועו ועיסוקו ,מייצג, בין היתר מתדיינים בבתי הדין הרבניים בענייני ממונות והקדשות.

בכתב התביעה מגולל עו"ד שטוב התנהלות ב- 21 תיקים שונים בהם נפסל ייצוגו ע"י הדיינים.

על מנת לחדד ולהבהיר, כי אין מדובר במקרה שבו נמנע אמנם מעו"ד לייצג לקוח בפני דיין מסוים, והטיפול בתיק עובר לדיין אחר, אדגיש, כי במקרה דנן מדובר בשני הרכבים ייחודיים בהם כיהן הדיין הרב אברהם צבי שיינפלד (להלן: "הרב שיינפלד") כאב בית דין.

הרכב אחד - אשר כלל גם את הדיינים ישראל יפרח ומסעוד אלחדד, היה בתקופה הרלוונטיים ההרכב היחיד במערכת בתי הדין הרבניים שדן בענייני הקדשות.

(למעט חלק מתיקי הקדש הנוגעים לנכסים בגליל שהופנו לעיתים לבית דין בטבריה – צפת).

ההרכב השני – היה הרכב אשר כלל גם את הדיינים יפרח וכלאב אברהם יצחק, אשר היה ההרכב היחיד בבית הדין האזורי בירושלים שדן אך ורק בענייני ממונות.

כיוון שלאור החלטות הדיינים נקבע, כי עו"ד שטוב לא יכול לייצג לקוחות בתיקים הנשמעים בפניהם, נוצר בפועל "חרם" אשר מנע מעו"ד שטוב לייצג לקוחות בענייני ממונות וענייני הקדשות – עניינים בתחום מקצועיותו.

3.התביעה הוגשה נגד ארבעת הדיינים אשר כיהנו בהרכב הקדשות והרכב הממונות (לצורך הנוחות יכונו להלן: "הדיינים") וכן נגד מי שכיהן בתקופה הרלוונטית כמנהל בתי הדין הרבניים (להלן: "הרב בן דהן") ונגד מי שהיה היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, עו"ד רוט.

התביעה הוגשה גם נגד מדינת ישראל – הנהלת בתי הדין הרבניים (להלן: "מדינת ישראל").

4.החלטות הפסילה היו בתקופה שבין שנת 1999 ל- 2006.

ביום 23/11/05 ניתן פסק דין ע"י נשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב שלמה משה עמאר (נספח מד' לתצהירו של שטוב), שמטרתו היתה מציאת פתרון לבעיה.

בסיכומו של פסק הדין נכתב:

"לסיכום, לעת עתה המצב הוא שקיימים יחסים קשים בין עו"ד ר"ר שטוב, ובין הרכב ב"ד בראשות הגרא"צ שינפלד שליט"א. במצב זה אין שום אפשרות שעו"ד שטוב יוכל ליצג לקוחותיו בפני הרכב זה, אא"כ יתעלה על עצמו ויקיים דברי חכמים, זה הפסק של בית הדין הגדול, שמחייב אותו להתנצל ולבקש מחילה כדת וכדין".

לבינתיים, אם רוצה עו"ד ר"ר שטוב לייצג בעלי דינים, שעניינם נקבע או שאמור להיות נדון בפני הרכב זה, עליו להגיש בקשה פרטית ומפורטת בכל תיק לבדו, ובקשתו תידון באותו הרכב עצמו כדת וכדין. ואם ביה"ד ייעתר לבקשתו להתרת הייצוג, יועבר התיק להרכב אחר, עפ"י סדרי ביה"ד, ודיון שם.

ובמידה ובית דין יסרב להיעתר לו, הרי הוא זכאי להגיש ערעור לבית דין הגדול.

ובאשר לתיקים חדשים שעדיין לא נקבע להם הרכב שבו יידונו, יגיש בקשתו לפני הראב"ד שליט"א, והלה ידון ויחליט באיזה הרכב ידונו באותו תיק"

פסק דין זה, אשר יכונה" "מתווה הרב עמאר", פתר בכללותה את הבעיה אשר נוצרה בשל כך שלא היה בנמצא הרכב הקדשות ואף הרכב ממונות בירושלים שיאפשר ייצוג לקוחות ע"י עו"ד שטוב.