עד"י 3125/16

ערעור על גזר דינו של ביהמ"ש הצבאי שומרון (בפני כב' השופטת סא"ל הילית בר-און-ביבר)

בתיק מס' 1109/16 מיום 28.07.16

(הערעור נדחה)

תאריך הישיבה: 01 בספטמבר 2016, כ"ח באב התשע"ו.

ההליך בערכאה הראשונה

המערער הורשע, על פי הודאתו, בנהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה כלל וללא ביטוח תקף.

בערכאה הראשונה נשמעו טיעוני הצדדים לעונש, ולאחר מכן גזרה כב' השופטת סא"ל הילית בר-און-ביבר על המערער את  העונשים הבאים: 45 ימי מאסר בפועל, שתחילתם תהיה ב-20/9/16; קנס בסך 2,000 ₪; שנתיים פסילת רישיון בפועל; מאסר מותנה של 6 חודשים למשך 3 שנים; 12 חודשים פסילת רישיון נהיגה על תנאי למשך 3 שנים.

בגזר הדין ציינה השופטת הנכבדה, כי מתחם העונש ההולם הנלמד מן הפסיקה הוא בין מאסר מותנה לבין מאסר של מספר חודשים. לחומרה שקלה את הסיכון הגלום בעבירה של נהיגה ללא הכשרה וללא רישיון כלל ; את הרשעותיו הקודמות של המערער, הכוללות שתי הרשעות בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה כלל ושתי הרשעות בעבירות רכוש; למשפטו האחרון בתעבורה לא התייצב כלל ולכן נשפט בהיעדרו ולא מילא אחר רכיבי העונש שהוטלו עליו.

לקולא ציינה השופטת הנכבדה, כי המערער בן 28 שנים, מפרנס יחיד למשפחתו, נשוי ומצפה לילד.

הטיעונים  בערעור

ההגנה הגישה ערעור על חומרת העונש, והטיעון העיקרי הוא כי לא היה מקום לגזור עונש מאסר בפועל.

הסנגור הנכבד טען, כי מבלי לגרוע מחומרת העבירה של נהיגה ללא רישיון כלל, יש לראות את המעשה בראיה מקלה, היות שאין מדובר בחריג לעומת אנשים רבים בסביבתו של המערער. העבירה מאד נפוצה באזור, וראוי שבית המשפט יתחשב בכך. זו הפעם הראשונה שהמערער ניצב בפני בית משפט לתעבורה, ועצם קיומו של ההליך ושמיעת אזהרותיו של בית המשפט מהווה הרתעה. מאז הרשעותיו הקודמות של המערער הוא עלה על דרך המלך, עובד במקום מסודר, ועבר עם אשתו טיפולי פוריות רבים. כיום אשתו בהריון מתקדם, והיא צפויה ללדת במהלך חודש אוקטובר. במצב דברים זה, מאסר בפועל יפגע בשיקומו של המערער. לכן ביקש הסנגור כי אסתפק בעונש קנס מכביד ובמאסר מותנה מרתיע, ואמנע מעונש מאסר בפועל.

הסנגור לא הציג מסמך רפואי כלשהו בעניין מצבה של אשת המערער, וטען כי הגיש מסמכים מתאימים לבית המשפט קמא. לשאלתי השיב, כי המערער בחר להתחיל את מאסרו ב-20/9/16 כדי שיוכל לחוג את חג הקורבן בקרב משפחתו.

התובעת התנגדה לקבלת הערעור. לטענתה, העונש שנגזר על המערער נוטה לקולא, ואין סיבה להתערב בו. התובעת הציגה פסק דין של בית המשפט הזה, בו נגזרו בהסדר טיעון 7 חודשי מאסר בפועל על מי שהורשע בפעם הרביעית בנהיגה ללא רישיון נהיגה כלל (ע"מ 2739/16 מחמוד כעאבנה). כמו כן ציטטה מפסקי דין מישראל, על הצורך להחמיר בענישתם של נאשמים בעבירה זו, משום החומרה והסיכון שגלומים בה, וציינה כי בישראל מתבקש מאסר בפועל כבר בפעם הראשונה שבה אדם נוהג ללא רישיון.

דיון והכרעה