החלטה
1.המשיבים, אב ובנו, חברי האגודה להתיישבות חקלאית בע"מ, דלתון, (להלן: "האגודה"), הגישו תובענה זו, שעניינה מתן סעד הצהרתי, לפיו הינם זכאים לקבל ולהרשם כבעלי הזכויות בשני מגרשים, 123,124, (להלן: "המגרשים") במושב דלתון, אשר הוצע לשוק בהגרלה, וזאת ללא צורך בהגרלה או בתשלום עבורם.
בין היתר, עתרו המשיבים ליתן צו מניעה, אשר יאסור ביצוע דיספוזיציה במגרשים הללו לאחרים.
2.לאחר הגשת התביעה, ועל פי בקשת המשיבים, ניתן צו מניעה זמני, אשר אסר המשך שיווק המגרשים או כל דיספוזיציה בהם.
3.בטרם תוכרע הבקשה למתן צו מניעה, הגישה האגודה בקשה לעיכוב ההליכים והעברת ההליך לבוררות, על פי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות"), יחד עם בקשה לצמצם את תחולת צו המניעה, כך שיחול על אחד המגרשים בלבד.
4.בתגובה הודיעו המשיבים על התנגדותם להעברת ההליך לבוררות ולצמצום צו המניעה. בהמשך חזרו בהם המשיבים מעמדתם זו והסכימו להעברת ההליך לבוררות, לאחר שהמבקשת תיקנה את בקשתה במהלך הדיון שהתקיים ביום 24/01/10, והבהירה כי מנגנון הבוררות החל ביחסים בין הצדדים הוא בהתאם לסעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות, ולא כפי שנטען בבקשה המקורית.
5.הסכמת המשיבים להעברת ההליך לבוררות, כאמור לעיל, סויגה, בכפוף לכך, שצו המניעה ישאר על כנו, קרי, ללא צמצום התחולה שלו ובנוסף, עתרו המשיבים לכך שהוצאות הבוררות יוטלו על המבקשת.
6.המבקשת הודיעה בתגובה, כי היא מבקשת להורות על עיכוב ההליכים ועל ביטול צו המניעה או לחלופין, צמצומו למגרש אחד. בתגובתה הבהירה המבקשת, כי איננה מסכימה לתנאים שבהם הותנתה הסכמת המשיבים להעברת ההליך לבוררות ופרטה בהרחבה את נימוקי התנגדותה.
7.על פי הסכמת הצדדים, נדחה הדיון במעמד שני הצדדים בבקשה למתן צו מניעה עד לאחר מתן ההחלטה בעניין עיכוב ההליכים, אף שלא הייתה מניעה להכריע קודם לכן בשאלת צו המניעה, אשר ימשיך לחול ולעמוד בתוקפו גם לאחר העברת ההליך לבוררות.
ראה בעניין זה ההלכה שנפסקה ברע"א 6435/05 ציון ז'אנו ו-23 אחרים נ' יורו ישראל (י.ש) בע"מ, ביחס לצו מניעה שניתן על ידי בית משפט השלום, ובהשוואה לסמכותו של בית המשפט המחוזי לדון ולהכריע בסוגיית הצו הזמני, בהליך שדינו להתברר בבוררות:
"לערכאה שיפוטית הדנה בתובענה מכח סמכותה השיפוטית נתון כח שיפוטי ליתן סעדי ביניים כל עוד הענין נדון בפניה. בכלל זה גם סעדי ביניים הניתנים במשולב עם ההחלטה לעכב הליכים. סעדים אלה תקפים ועומדים בעינם גם לאחר התליית התובענה במסגרת עיכוב הליכים והעברת הענין לבוררות, וכל עוד לא שונו או בוטלו בידי ערכאה מוסמכת. מהשלב שבו הענין הועבר לבוררות, הערכאה המוסמכת ליתן סעדי ביניים מכאן ואילך היא בית המשפט המחוזי, כבעל סמכות ייחודית לדון בענייני בוררות מכח חוק הבוררות". (סעיף 8 לפסק הדין).
עיכוב ההליכים מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות:
8.בבקשה לעיכוב ההליכים טענה המבקשת כי קיים בין הצדדים הסכם בוררות בכתב, בר תוקף וכי היא מוכנה לעשות את כל שנדרש לקיום הבוררות ולהמשכה, כמצוות סעיף 5(א) לחוק הבוררות. הבקשה נתמכה בתצהירו של מר יעקב אלגאלי, יו"ר ועד ההנהלה של האגודה, אשר הצהיר, בין היתר, כי האגודה מוכנה לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה, כמצוות החוק.
9.כאמור, בבקשתה לעיכוב ההליכים, הפנתה המבקשת לסעיף בתקנון האגודה העוסק בישוב סכסוכים בדרך של בוררות זבל"א, אולם בעת הדיון הובהר, כי התקנון שונה ומנגנון הבוררות הוא כיום בהתאם לסעיף 52(2) לפקודות האגודות השיתופיות.
נגד בקשה זו העלו המשיבים כמעט כל טענה אפשרית, כשהתנגדותם התייחסה לבקשה המקורית, אך גם לאחר התיקון, אין המשיבים מסכימים לקבלת הבקשה, אלא בכפוף לתנאים שפורטו.
קיומו של הסכם בוררות:
10.המשיבים טוענים, כי לא קיים הסכם בוררות בתוקף, וזאת נוכח הוראת סעיף 3 לחוק הבוררות, שלפיו, "אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים".
11.לא ניתן לקבל טענה זו.
התביעה עוסקת בזכאותם של המשיבים לקבל זכויות במגרש/ים בתחום האגודה מכוח היותם חברי האגודה, על פי החלטות שנתקבלו במושב ביחס להרחבתו, בדרך של "הכפלת נחלות".
12.ברע"א 1139 כפר מחולה - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ נ' בית שאן חרוד - אגודה שיתופית של משקי עובדים לתובלה בע"מ, (פ"ד נד(4), 262), הוגדרו הנושאים הנתפסים בגדר סעיף 3 לחוק הבוררות, לגביהם לא ניתן להגיע להסכמה כי יועברו להכרעה בבוררות, הכוונה לנושאים בעלי אופי "חוקתי" הנוגעים לתוקפה של הוראה מהוראות התקנון. (ראה גם רע"א 5771/07 רע"א 5771/07 יורם קדמן נ' ישע- אגודת עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ).