מ.ג. נ' המוסד לביטוח לאומי

השופטת לאה גליקסמן

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי חיפה (סגנית הנשיא איטה קציר ונציגי הציבור מר נפתלי פאר ומר אורי קידר; ב"ל 30324-03-15), שבו נדחתה תביעתו של המערער להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה.

    

   הרקע לערעור:

2. המערער יליד שנת 1966, עבד כמפעיל מלגזה, טרקטורים וציוד חקלאי לרפתות, במשך כ- 17.5 שנה, עד לחודש אוקטובר 2014, והיה חשוף במסגרת עבודתו לרעש מזיק.

3. המערער הגיש למוסד לביטוח לאומי בחודש דצמבר 2013 תביעה להכרה בליקוי שמיעה וטנטון, והמוסד דחה את תביעתו.

4. בהמשך לכך, הגיש המערער בבית הדין תביעה להכרה בליקוי שמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה. בית הדין האזורי מינה מומחה רפואי - ד"ר ראובן בן טובים. על יסוד חוות דעתו של המומחה הרפואי נקבע בפסק דין מיום 9.11.2015 (להלן – פסק הדין הראשון) שיש להכיר בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה.

5. בכל הנוגע לטנטון קבע המומחה הרפואי בחוות דעתו הראשונה כך:

   ט)האם כושר השמיעה של התובע בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים בתדירויות של 3000 ו-4000 הרץ? או לאו.

   "עפ"י דווח מכון השמיעה של אוניברסיטת חיפה אין עדות לטינטון כרוני האופייני לחבלה אקוסטית על רקע רעש.

   ואולם, ובהערת סוגריים, וכידוע, בדיקת מאפיין טינטון (Pitch Matching) אינה קובעת אם לחיוב ואם לשלילה את קיומו של תסמין הטינטון אם לאו (וזאת עקב מגבלותיה וחסרונותיה הידועים, והלא מעטים – יש לאמור). לפיכך, בד"כ הינה מהווה בדיקת עזר נוספת בהערכת הטינטון (וכנראה זו הסיבה שאינה מוזכרת בתנאי סעיף 84(א)(ב) ו-3.2 הידוע)".

   י)האם בדיקת מאפייני הטנטון אופיינית לנזק מרעש כדרישת סעיף 84א(ב) לחוק?

   "לא ניתן מענה (למעשה, התשובה לשאלה ט' הינה התשובה לשאלה זו, ולכן, ככל הנראה, לא ניתן מענה לשאלה י') ".