פס"ד המכיר בשוטר שהחליק בשלג כנפגע עבודה

השופטת חני אופק-גנדלר

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי חיפה (השופט הבכיר אסף הראל ונציג הציבור מר עמאד אלדין זועבי; ב"ל 43200-09-21), בגדרו נדחתה תביעת המערער להכיר בהחלקתו בשלג עת פינה אותו לצורך נסיעה לעבודה כתאונת עבודה.

    

   (א) רקע עובדתי

2. המערער הועסק בתקופה הרלוונטית כשוטר במשטרת ישראל בתחנת שלם במזרח ירושלים, והתגורר בבית ג'אן. ביום 18.2.21 הייתה סערת שלגים ושלג נערם, בין היתר, סמוך למקום חניית רכבו של המערער בבית ג'אן. המערער יצא בבוקר אותו יום סביב השעה 8:30 לפנות את השלג שנערם סמוך לרכבו על מנת לפתוח ציר תנועה שיאפשר נסיעה לעבודתו בירושלים. בעת פינוי השלג החליק ונפגע בגבו. בשעה 12:27 פנה המערער לרופא המשפחה ומסר כי החליק בשלג כארבע שעות קודם לכן. בעקבות ההחלקה שהה המערער בחופשת מחלה.

3. המערער מסר בהגינותו כי אמור היה להתייצב בירושלים בשעה 13:30, כששעת יעד זו עולה בקנה אחד תכתובות ווטסאפ שהציג כראיה בדיון, וכי לאור תנאי מזג האוויר תכנן לצאת לירושלים מביתו בבית ג'אן בשעה 9:30. כמו כן, העיד כי לאחר פינוי השלג תכנן לחזור לביתו, להתקלח, ללבוש מדי עבודה ואז לנסוע לעבודה. כאמור, תכנית זו השתבשה עקב ההחלקה בעת פינוי השלג. בהתאם לקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי הרכב חנה בחצר משותפת בו נהגו לחנות בני משפחתו (הוריו ואחיו שאינם נשואים) וכן קהילת גן ילדים סמוך.

4. המערער הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד) תביעה לקבלת דמי פגיעה, וזו נדחתה ביום 4.7.21 כיוון ש"עפ"י פרטי התביעה ועריכת בירורים, התאונה בתאריך 18.2.2021 אירעה טרם יציאתך ממעונך לעבודה, בתחום החניה הפרטית, ומשמשת אותך ואת דיירי הבית בלבד, עוד לפני שהתחלת את דרכך למקום עבודתך, עת היית עדין בתחום ביתך הפרטי" (ההדגשה במקור-ח.א.ג).

5. כנגד החלטה זו הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי.

    

   (ב) פסק דינו של בית הדין האזורי

6. בית הדין האזורי דחה את התובענה שהגיש המערער, שכן האירוע התאונתי אינו מהווה תאונת עבודה. אמנם, בית הדין קבע כי נוכח השימוש שעשתה קהילת גן הילדים הסמוך בחניה הרי שמיקומה לא מהווה רשות היחיד. על אף זאת קבע בית הדין כי אין לראות בהחלקה כתאונת עבודה. וכך נאמר: