פלוני נ' ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין

: | גרסת הדפסה
עב"י
בית המשפט המחוזי
48516-07-21
4.11.2021
בפני השופטת:
רבקה פרידמן-פלדמן

- נגד -
המערער:
פלוני
המשיבה:
ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל
פסק דין
 

 

  1. לפניי ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל (להלן: בית הדין הארצי) בתיק בד"א 26/20 מיום 11.8.2020, לפיו קיבל בית הדין את ערעור המשיבה על זיכויו של המערער בתיק בד"מ 40/18 של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים (להלן: בית הדין המחוזי), והרשיע את המערער בעבירה בניגוד לכלל 26 (רישא) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו-1986 (להלן: כללי האתיקה);

    כמו כן מתייחס הערעור לפסק דינו של בית-הדין הארצי מיום 6.6.2021 בתיקי בד"א 5/21 ו- 7/21, לפיו נדחה ערעורו של המערער על חומרת העונש שנגזר עליו בבית הדין המחוזי בתיק בד"מ 40/18, במקביל לדחיית ערעור המשיבה על קולת העונש.

     

    ההליכים בבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין

     

  2. נגד המערער הוגשה על ידי המשיבה קובלנה בתיק בד"מ 40/18 של בית הדין המחוזי, בגין התבטאויות כלפי עו"ד xxx, במסגרת הליך אחר שהתקיים נגד המערער בבית הדין המחוזי (בד"מ 19/14) בו שימש עו"ד פלוני כב"כ המשיבה. על פי הנטען בכתב הקובלנה, בדיון שהתקיים באותו הליך ביום 8.6.2017 התבטא המערער כלפי עו"ד פלוני בצורה בוטה, בלתי הולמת ומאיימת, באמרו: "והאיש הזה בצורה דורסנית לא הניח ואני אומר לכם פה בטיעון לעונש אני לא אניח לו לעולם. הוא ישלם. מי שהיה מעורב בזה ישלם עד תום. אין לי רחמים".

    כתב הקובלנה ייחס למערער עבירות על כללי האתיקה, לפי סעיף 24 (איסור על איומים), סעיף 26 (פגיעה ביחסי חברים), סעיף 61(3) (התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין), וסעיף 53 (פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין).

     

  3. בית הדין האזורי קבע כי הדברים המיוחסים למערער אכן נאמרו וכי אינם ראויים, אך אינם נכנסים לגדר של עבירה משמעתית של איומים.

    לגבי העבירות האחרות שיוחסו למערער, נקבע כי יש לזכות את המערער גם מהן, מאחר שאין להרשיע רק בעבירת "סל" גורפת כאשר מעשה או מחדל של עורך דין אינו נתפס ברשתו של כלל מוגדר, וכי אמירתו של הנקבל הינה בבחינת הנסבל ואין להרשיעו אף בעבירות אלה.

    לפיכך זיכה בית הדין המחוזי את המערער מכל העבירות שיוחסו לו.

     

  4. ערעורה של המשיבה על הזיכוי, בבית הדין הארצי, בד"א 26/20, התקבל בחלקו.

    לגבי עבירת האיומים, קבע בית הדין הארצי כי בית הדין המחוזי בחן את כל נסיבות העניין ומסקנתו מצויה במסגרת הסבירות, ולפיכך אין להתערב בה. בית הדין הארצי אף אישר כי משזוכה המערער מעבירת האיומים, שהיא העבירה העיקרית, אין מקום להרשיעו ב"עבירת סל" אחרת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>