עבד אל קאדר(אסיר) נ' מדינת ישראל - פסקדין

החלטה

לאחר שניתן פסק הדין לצדדים, ביקש ב"כ המערער עיכוב ביצוע בנימוק כי בדעתו להגיש בר"ע לביהמ"ש העליון, כששאלה עקרונית בפיו לטענתו, והיא המשקל של תסקיר קצין המבחן ושיקול ביהמ"ש בלאמצו ואם לאו. בנוסף, לטענתו אשת המערער נמצאת בחודש תשיעי וכל יום עשויה ללדת.

ב"כ המשיבה מתנגדת לעיכוב ביצוע. לטענתה, אין יסוד לבקשת רשות ערעור במקרה זה.

לגופו של עניין, דין הבקשה להידחות.

בגזר דין בימ"ש קמא לא מצא בימ"ש קמא לעכב ביצוע בנסיבות העבירות שבוצעו, נסיבות העושה והמעשה.

במסגרת הגשת ערעור לבימ"ש זה ביקש ב"כ המערער עיכוב ביצוע, ביהמ"ש קבע הדיון למועד מוקדם, ולא מצא לעכב ביצוע מאחר והמצב העובדתי הנכון היה כי המערער נמצא כבר בבית האסורים, והבקשה הנכונה שהיה על ב"כ המערער להגיש הייתה בקשה להפסקת ביצוע העונש.

ב"כ המערער הגיש ערעור לביהמ"ש העליון על כך שלא ניתן עיכוב ביצוע, המערער לא ציין בביהמ"ש העליון כי מדובר בהפסקת ביצוע, כך עולה גם מהחלטת ביהמ"ש העליון אשר מצא להפסיק הביצוע כעיכוב ביצוע. דומני כי נפלה טעות, אך ביהמ"ש זה קבע הדיון בערעור מוקדם ככל האפשר ונתן פסק דין בערעור.

ראשית, עליי לציין כי השיקולים של ביהמ"ש לשקול בבקשה לעיכוב ביצוע שונים מאלה שעליו לשקול בבקשה להפסקת ביצוע. בבקשה להפסקת ביצוע על ביהמ"ש לשאול האם הציג המערער נסיבה חריגה ויוצאת דופן המצדיקה הפסקת ביצוע – שאלה שאינה נשאלת כלל בשיקולי עיכוב ביצוע.

במקרה זה לא טעה בימ"ש קמא משלא עיכב ביצוע, ואני לא מוצאת לעיכוב ביצוע היום.

השאלה אותה מעלה ב"כ המערער, שבדעתו להעלות בביהמ"ש העליון, נדונה עשרות פעמים בבתי המשפט על כל הערכאות, והלכה היא כי התסקיר אינו חזות הכל, לא על פיו יישק דבר, התסקיר עורך ומתייחס לנסיבותיו האישיות של האדם בגינו נערך התסקיר, כשהתסקיר אינו מתייחס כלל לציבור. האיזון בין האינטרס הפרטי לבין האינטרס הציבורי נעשה על ידי ביהמ"ש.

במקרה זה, כפי שציינתי בפסק הדין, לא טעה בימ"ש קמא משמצא שלא לאמץ האמור בתסקיר.

בנסיבות אלה, אין מקום לעיכוב ביצוע.

המאסר ירוצה מיידית.

הצפי לפסק דין זה היה קיים.

מהמאסר ינוכו 7 ימים שכבר רוצו.

10 שיחות טלפון למערער.

ניתנה והודעה היום כ"ד טבת תש"ע, 10/01/2010 במעמד הנוכחים.

נגה אהד, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: