בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בעכו
|
4268-03-11
20/03/2011
|
בפני השופט:
אבישי קאופמן
|
- נגד - |
התובע:
רג'א עבד אל חק
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].
רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 10.3.11 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו דוח המייחס לו עבירה של סיכון הולך רגל במעבר חצייה.
המבקש הגיש בקשתו בעצמו וטען כי במעבר החצייה לא היו כלל הולכי רגל, והוא חצה אותו באטיות. לחילופין טוען המבקש כי אם היה הולך רגל, לא יכול היה להבחין בו מאחר ועקב רכב שהיה במקום לא יכול היה לראות את הקצה השני של מעבר החצייה.
המבקש הוסיף וטען כי בהיותו נהג מונית אין עברו התעברותי נקי, אך אין לחובתו עבירות מסוכנות, וכי רשיונו נחוץ לו מאוד לצרכי פרנסה.
בדיון שהתקיים הבוקר התייצב מטעם המבקש עו"ד שחאדה אשר הוסיף וטען כי מחומר הראיות עולה כי השוטרים לא היו יכולים כלל הלבחין בעבירה שכן הולכי הרגל הגיעו לפי הדוח מצד ימין ואילו רכבם נסע בצד שמאל והמנוית הסתירה להם את מעבר החצייה.
עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה.
קיימים שני מזכרים של שוטרים שהבחינו באירוע ואש רלפיהם סיכן רכבו של המבקש את הולכי הרגל וחלף בקרבה מסוכנת אליהם, לאחר שהחלו בחציית הכביש. בניגוד לדברי הסנגור, סבורני כי השוטרים יכולים היו להבחין בעבירה. רכב השוטרים עצר לפני מעבר החצייה על מנת לאפשר להולכי הרגל לחצות את הכביש, ואז הגיע רכב המבקש מימינם.
אמנם הולכי הרגל הגיעו מצד ימין, אולם ככל שרכב השוטרים היה בעמידה לפני מעבר החצייה, אין כל מניעה שיכול היה להבחין בעבירה, במקום עמידתם של הולכי הרגל בטרם הגיעה המונית ובמקום מעבר המונית.
הכחשתו של המבקש את העבירה בתצהירו אינה יכולה להתקבל בנסיבות אלה, שכן אין מדובר בהולכי רגל שהגיעו מהקצה השני של מעבר החצייה, ודבריו בפני הקצין כי רכב אחר הפריע לו, יכלםי להוות ההסבר לחוסר תשומת ליבו למתרחש בעמבר החצייה, והעובדה שלא הבחין כי חלף בקרבת הולכי הרגל.
לגבי המסוכנות, המבקש צבר לחובתו לא פחות מ – 154 הרשעות קודמות. אני מוכן לקבל כי נהג מונית חשוף יותר מאחרים לרישום דוחות הן בשל זמן נהיגה מוגבר והן בשל עבירות הנובעות מעצם תעסקותו כגון הפרעה לתנועה או חנייה בניגוד לחוק, אולם בעברו התעברותי של המבקש עבירות חמורות בהרבה, החורגות מ"המקובל" אצל נהגי מוניות אחרים.
לחובת הנאשם מעורבות סמפר תאונות דרכים, לרבות תאונה בה נגרם מותו של אדם בשנת 1978, מספר רב של עבירות אי ציות לרמזור אדום, שאין צורך להסביר את המסוכנות הטמונה בהן ועבירות חוזרות של עקיפות מסוכנות.
מעבר לעיברות חמורות אלה יש לחובת הנאשם רישומים חוזרים של עבירות של אי ציות להוראות שוטר, עבירות מהירות ועבירה של נהיגה בלא חגורת בטיחות, אשר אינה מסוכנת לכשעצמה, אולם מעידה על זלזול בכללי הבטיחות הבסיסיים בכביש.
לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין ובחנתי את החומר שהוצג בפניי, הגעתי למסקנה לפיה, התקיימו התנאים לקיום סמכותו של קצין המשטרה עפ"י סעיף 47 לפקודת התעבורה וכי המשך נהיגתו של המבקש תסכן את שלום הציבור, לפיכך הנני דוחה את הבקשה.
ניתנה היום, י"ד אדר ב תשע"א, 20 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.