עבדייב נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ - פסקדין

פסק דין

א. מבוא

1.בפני תביעה בה עותר התובע לחייב הנתבעת, חברת ביטוח לשלם לו פיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לטענתו לרכבו בתאונה מיום 6.3.08. התובע טוען כי במועד התאונה בטחה הנתבעת (להלן: "שירביט") הסיכונים הכרוכים בנזק רכוש לרכבו בתאונה.

2.התובע עותר לחייב שירביט לשלם לו סך של 26,192 ₪. לטענתו עפ"י דו"ח שמאי שצורף, נגרמו לרכבו נזקים בסך 14,744 ₪ נומינלי וירידת ערך בסך 5,515 ₪ נומינלי נכון למועד הוצאת חוות הדעת 10.3.08.

התובע טוען כי הוא זכאי לפיצוי בגין הנזק הישיר שנגרם לרכבו לרבות ירידת ערך וכן השבת שכר טרחת שמאי ששילם. עוד עתר התובע לחייב שירביט לשלם לו פיצוי עונשי בסך 5,000 ₪ בגין התנהלותה כלפיו וסרובה לפצותו.

3.התובע מודה כי ביום 1.5.08 מכר רכבו הניזוק, לאחר שתוקן, במחיר מופחת בסך 7,000 ₪ בגין הנזקים שארעו בתאונה. עוד מודה התובע כי לא דיווח לחברת הבטוח על המכירה.

4.שירביט מצידה בכתב הגנתה לא הכחישה ארוע התאונה וקיומו של בטוח תקף לרכב במועדים הרלוונטים לתאונה ואולם הכחישה נסיבות ארוע התאונה כנטען ע"י התובע.

עוד הכחישה שירביט פירוט נזקיו של התובע והאמור בחוות דעת שמאי מטעמו.

שירביט לא הגישה חוות דעת נגדית.

5.שירביט טענה כי דין תביעת התובע להדחות מפני שהיא מבוססת על מידע שאינו נכון, משום שהתובע סרב לשתף פעולה ולהמציא מסמכים נדרשים לברור החבות והיקפה. מה גם שמסמכים שצרף התובע לרבות חשבונות תקון נזקים הינם פיקטיבים. נטען כי חשבונית המוסך שצורפה הוצאה ע"י חברה בשם שרשן שכלל אינה מפעילה מוסך.

עוד טענה שירביט שהמסמכים שצורפו לתביעה הופקו לאחר מכירת הרכב ובכך נותקה הזיקה הביטוחית בין שירביט והרכב.

6.עוד טענה שירביט כי מכל סכום שייפסק יש לנכות סכום השתתפות עצמית עפ"י הפוליסה בסך נומינלי של 1,616 ₪ בצרוף 1.5% מערך הרכב בגין ירידת ערך.

ב. ההליכים

1.במהלך בירור התביעה שמעתי עדות התובע מחד ועדות מר נצר נועם, מנהל מיוחד של קיבוץ מצובה בהסדר נושים מאידך. מר נועם העיד כי חברת שרשן, אשר הוציאה הקבלה המאשרת ביצוע תיקונים ברכב התובע, לא ניהלה מוסך בקיבוץ מצובה במועדים הרלוונטים לתביעה. מר נועם טוען כי חברה זו שכרה את חדר האוכל והמטבח בקיבוץ במועדים הרלוונטים במטרה לייצר שם מזון והסעדה.

2.לאחר סיום שמיעת הראיות ביקש ב"כ התובע שהות להגיש סיכומיו ולבדוק הצורך בהמשך ההליכים, לאחר בדיקה קפדנית של תמונות שהוצגו במהלך בירור התביעה אשר הטילו ספק באשר לטיב הנזק שנגרם לרכב התובע בתאונה.

ב"כ התובע הסכים כי לצורך כך יעברו ההליכים בתיק זה לבירור בסדר דין רגיל.

3.לאחר בדיקת החומר הוברר כי יש צורך בהמשך ההליכים בתיק זה ובהתאמה הגישו הצדדים סיכומיהם.

ג. המסקנה

1.לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי בתביעה וכן האזנתי לעדויות והתרשמתי מהם נחה דעתי כי דין התביעה להדחות משום שהתובע לא הוכיח טענותיו במידה הנדרשת מתובע במשפט אזרחי.

2.התובע בחר לבסס הוכחת תביעתו רק על עדותו היחידה למרות שלא היתה מניעה ולא הוכחה מניעה להביא עדים נוספים מטעמו לרבות עד ראיה לתאונה, השמאי, סוכן הבטוח, רוכש הרכב לאחר התאונה ונציג המוסך בו בוצעו התיקונים לרכב. המנעות זו מהבאת עדים ראוי שתפעל לרעת התובע.