החלטה
1.לפני תגובת המשיב להתנגדות המבקש. בתגובה מציין המשיב כי ביום 19.10.10 וביום 13.10.10 ניתנו החלטות סותרות ביחס להתנגדות, ואכן הצדק עימו. ההחלטה המקבלת ההתנגדות בשל העדר תגובה מטעם המשיב ניתנה בטעות ויסודה להתבטל. ההחלטה הרלבנטית הינה ההחלטה מיום 19.10.10.
2.משניתנה תגובת המשיב להתנגדות גופה, בהתאם להחלטה מיום 19.10.10, אבחן טענות הצדדים.
3.עסקינן בהתנגדות לביצוע 2 שיקים ע"ס 9,000 ₪ כ"א ז"פ 30.2.09, 30.3.09 משוכים מחשבון המבקש, האחד לפקודת "אחים שחאדה", השני ללא ציון נמשך.
4.המבקש טוען כי היה בעל חנות בגדים בכפר ראמה, שם החזיק פנקס שיקים. בפנקס היו 12 שיקים ע"ס 9,000 ₪ כ"א, אותם מילא כדי לתיתם כהחזר הלוואה למר וליד אבו טפלא, שהסכים להלוות לו 100,000 ₪. הפנקס היה במגירה לא נעולה ולמחרת יום הכנתם, ביום 1.6.08 נגנב הפנקס. המבקש נתן הוראה לביטול השיקים בבנק באותו יום והגיש תלונה במשטרה ביום 2.7.08 .
באשר להארכת המועד להגשת ההתנגדות – המבקש טוען כי בתקופה 1.2.10-7.2.10 היה מאושפז בבית חולים, בעקבות התקף לב, לא בוצעה לו המצאה. רק עם החלמתו, בסמוך להגשת ההתנגדות, נודע לו אודות התיק.
5.המשיב טוען כי המבקש ציין בהתנגדות שם של זוכה אחר ומשום כך, ככל הנראה, לא קיבל את הבקשה וההחלטה.
לעניין הארכת המועד – אין מאומה בבקשה המצדיקה, מסירת אזהרה בוצעה באמצעות הדואר ביום 8.2.10 לגב' האלה סמארה, וחזקה כי המדובר במסירה כדין. המבקש אינו מתייחס כלל למסירה זו.
לגופו של עניין, אין ממש בטענות המבקש. האישור המשטרתי שצרף אינו מתייחס לשיקים. בנוסף, התאריך המצוין בו כשנה לפני זמן פרעון השיקים וסביר כי אינו קשור אליהם. המבקש מוגבל חמור בבנק וביטול השיקים נועד ככל הנראה להמנע מהגבלתו.
לגופו של עניין, המשיב מסגר במקצועו, קיבל את השיקים מצד ג' מר חאתם זועבי, בתמורה לעבודות מסגרות שביצע בדירתו. מר זועבי מסר למשיב כי קיבל את השיקים מידי המבקש עצמו, בתמורה לעסקת רכב שבוצעה בין הצדדים.
6.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים נחה דעתי כי יש להאריך את המועד להגשת ההתנגדות. בעניין זה יש לשקול את מכלול הנסיבות, לרבות טענות ההגנה לגופן. באישור המסירה נרשם שמה של גב' האלה סמאני, שהקשר בינה לבין המבקש לא הוברר. המבקש הגיש סיכום אשפוז ממנו עולה כי היה מאושפז מספר ימים לצורך ביצוע ניתוח מעקפים בסמוך למועד המצאת אזהרה, כששוחרר מבית החולים יום לפני ביצועה. גם לעניין זה משקל בעניין הארכת המועד. הגשת התנגדות באחור של כשבועיים, בנסיבות העניין, נראית לי סבירה.
המשיב טען כי השיקים ניתנו תמורת עבודות מסגרות, אך אין בכך פרוט מספק בנסיבות המקרה, כשנטענת טענת גניבה. גם ביחס לעסקת הרכב במסגרתה ניתנו לכאורה השיקים מלכתחילה, לא נמסרו פרטים. אחד השיקים נמשך לפקודת "אחים שחאדה", וחותמת בשם זה מופיע גם על גבו כהיסב, בעוד השיק האחר נמשך ללא שם מוטב ועל גבו מופיעה חתימת היסב אחרת (ייתכן של מר זעבי חאתם), מס' זהות שונה, כך שנראה כי השיקים הוסבו ע"י שני גורמים שונים. אמנם באישור הבנק בדבר ביטול השיקים נרשמה סיבת הביטול "ביטול עסקה" ויש בכך להעלות תהיות, אולם במכלול הדברים אני מוצאת כי יש לדון בתיק לגופו. לכך אוסיף כי אחד השיקים נראה עפ"י העתקו בתיק כקרוע וגם עניין זה יש לברר.
7.לאור כל האמור אני נותנת למבקש רשות להתגונן והתצהיר ישמש כתב הגנה.
8.אני מורה להעביר התביעה לפסים של סדר דין מהיר, לאור גובה הסכום הנתבע, ולאור זאת מורה לצדדים למסור תצהירי עדויות ורשימת מסמכים נתמכת בתצהיר כקבוע בתקנות ובמועדים הקבועים בתקנות.
9.אני מורה למשיב לשלם הפרש אגרה על פי התקנות, לאור מתן הרשות להתגונן, אם קיים הפרש כזה, עד ליום 1.12.10, אחרת תמחק התביעה.
הליכי ההוצל"פ מעוכבים.
להעביר העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ג חשון תשע"א, 31 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.