עבדאללה נ' מולא

פסק דין

1.תביעה זו עניינה שכר טרחת עורך דין. התובע הגיש תביעתו על סך של 221,653 ₪.

2.אין מחלוקת כי התובע ייצג את הנתבע בתביעה לסילוק יד ולחילופין תביעה כספית בבית משפט השלום בעכו כנגד המועצה המקומית ירכא. ביום 19.10.08 ניתן פסק דינו של כב' השופט שר אשר חייב את המועצה המקומית ירכא לסלק ידה מן המקרקעין נשוא המחלוקת בתוך 90 יום ואם לא תעשה כן תהא חייבת בפיצוי לתובע בסך של 476,240 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 26.2.98 ועד לתשלומם בפועל.

3.מועצה מקומית ירכא לא פינתה את השטח האמור, לפיכך חל החיוב הכספי ואין מחלוקת כי המועצה אכן שילמה את חובה לנתבע.

4.תשלום החוב בוצע לאחר שהנתבע פתח תיק הוצל"פ נגד המועצה. אין מחלוקת כי בפועל מי שייצג את הנתבע בתיק ההוצל"פ לא היה התובע אלא עורך דין אחר.

5.בין הצדדים אין הסכם שכר טרחה ערוך בכתב. קיימת מחלוקת בין הצדדים מה היה תוכנו של הסכם שכר הטרחה בעל פה וכן מחלוקת עובדתית האם שילם הנתבע לתובע תשלומים כלהשם על חשבון שכר הטרחה, או שמא אף פרע את כלל חובו, כגרסת הנתבע. יצוין כי המחלוקת ביחס לתוכן ההסכמות בין הצדדים נסבה גם על השאלה האם הוסכם מראש כי התובע ייצג את הנתבע בהליכי ההוצאה לפעול.

ההליכים

6.מטעם התובע הוגש תצהירו ותצהירה של אשתו העובדת יחד עמו במשרד כמזכירתו, שניהם נחקרו בחקירה נגדית. כמו כן העיד עו"ד אליאס פרח אשר העיד בחקירה ראשית ונגדית. מטעם הנתבע הוגש תצהירו של הנתבע עצמו אשר נחקר בחקירה נגדית וכן העיד בחקירה ראשית ונגדית עו"ד נג'יב מדאח.

7.הצדדים הגישו סיכומי טענותיהם בכתב.

הסכם שכר הטרחה

8.טענת התובע בדבר תוכן ההסכמה בעל פה פורטה כבר בכתב התביעה והוא חזר עליה לכל אורך ההליך שבפני. כמפורט בסעיף 6 לכתב התביעה-

"הנתבע לא יכול היה לשלם לתובע בשנת 1998 ולפני הגשת התביעה את שכר טרחתו של התובע בגין הגשת התביעה וניהולה נגד המועצה וע"כ הוסכם בין הצדדים כי הנתבע ישלם את האגרות להגשת התביעה וניהולה בבהמ"ש ואת שכ"ט השמאי שהכין חוות דעת לטובת הנתבע ובאשר לשכר טרחת עו"ד הוסכם כי הוא ישולם מהסכומים שיתקבלו וייגבו מהמועצה הנ"ל במסגרתה תביעה לאחר מתן פסק דין בתביעה ולאחר ביצוע פסה"ד בלשכת ההוצל"פ נגד המועצה וזאת לפי תוצאות התביעה וע"י תשלום שכ"ט ראוי ובאחוז מתאים מהסכומים שייפסקו לטובת הנתבע ואשר ייגבו ע"י התובע מהנתבעת במסגרת ההליכים המשפטיים שינקוט התובע בשם הנתבע וכבא כוחו בבהמ"ש ובלשכת ההוצל"פ."

9.דומה בעיני כי תמצית גרסת התובע באשר להסכם שכר הטרחה בעל פה היא כי שכר הטרחה ישולם רק לאחר פסק הדין ולאחר הגבייה בפועל של כספים על פיו. שכר הטרחה יהיה ראוי ועל פי אחוזים מתאימים מן הגביה בפועל. מראש צפה ההסכם האמור לכאורה הליכי הוצאה לפועל וכי התובע ייצג את הנתבע באותם הליכים.

10.רב הסתום על הגלוי בגרסת התובע. למעשה מגרסתו ניתן ללמוד רק כי עד גביית הכספים לא חב הנתבע בתשלום שכר טרחה. מה יהיה שעור שכר הטרחה? אין מענה למעט מתאים וראוי.

11.גם גרסת הנתבע אינה נקיה מבעיות ולקויות.

בכתב ההגנה בסעיף 11 על סעיפי המשנה שבו, טוען הנתבע כי הוא שילם לתובע את מלוא שכר הטרחה המגיע לתובע בגין ניהול התביעה. שכר הטרחה שולם לתובע בשלבים במהלך ניהולה של התביעה. לא היה כל הסכם בין הצדדים כי שכר הטרחה ישולם על פי התוצאות. עוד מוסיף הנתבע ומציין כי התובע התנה את הגשת הסיכומים בתשלום יתרת שכר הטרחה והנתבע עשה כן. בסעיף 18 הוא מוסיף כי מעולם לא הוסכם כי התובע ייצג אותו בהליכי ההוצאה לפועל.

12.גם בגרסת הנתבע קיימות כאמור בעיות לא מעטות. בכתב ההגנה אין הנתבע מפרט כלל וכלל מה הוא גובה שכר הטרחה עליו הוסכם. מתי שילם אותו, כיצד שילם אותו.

13.בישיבת בית המשפט מיום 11.5.11, העיד הנתבע (שלא במסגרת שמיעת הראיות) כי הוא סיכם עם התובע על שכר טרחה כולל בסך של 30,000 ₪ ושילם אותו במלואו. חלקו במזומן וחלקו בשקים.

14.יש לשוב ולציין את החשיבות הרבה שיש לעריכת הסכם שכר טרחה מסודר בכתב ולא לסמוך על הבנות או הסכמות בעל פה. כמו כן ניסיון החיים מלמד כי גם אין לסמוך על הכרות בין המשפחות כגרסת התובע בתיק זה. נכון הדבר בכל התקשרות חוזית וקל וחומר בהתקשרות בין ערוך דין ללקוח. עורך הדין עוסק במקצוע אשר מחייב כי תהא לו הבנה בדבר חשיבות הסדרים ברורים בכתב.

ראה לענין זה דבריו של כב' השופט רובינשטיין ברע"א 4723/05 עו"ד שלמה לוי נ. יהונתן ברוש (החלטה מיום 12.9.05)-