עבאס נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 6.3.13 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 5% נכות צמיתה מיום 7.3.08 (להלן: ההחלטה).

2.טענות המערער:

2.1הועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין וניסתה להתפתל במתן הסברים ביחס למונח "לחץ בינוני", תקנה 31 לתקנות הנכות של המשיב ברורה ואינה נתונה לפרשנות נוספת.

2.2הוועדה קבעה נכות לפי פריט ליקוי 31(4)(א)(1) וזכתה את המערער ב- 5% נכות בעוד שבהתאם לבדיקתה הקלינית כעולה מרישא סעיף 23 לפרוטוקול, נמצא כי המערער סובל מלחץ בינוני של העצב המדיאנוס ביד שמאל ומשכך, היה עליה להתאים פריט ליקוי רלוונטי לפגימה, קרי: פריט ליקוי 31(4)(א)(3) המזכה את המערער ב- 20% נכות.

2.3משהוועדה מצאה נכות וניסתה להתאים פריט ליקוי ספציפי, היה עליה להתאימו באופן מלא מבלי לבצע פרשנות משפטית לפריט הליקוי שהרי אין זה מתפקידה ואין לה כל סמכות לעשות כן. משמצאה במסגרת בדיקתה את המערער ואף ציינה זאת לחץ בינוני על העצב המדיאני היה עליה כאמור, להתאים נכות לפי פריט ליקוי ספציפי 31(4)(א)(3). שעה שהוועדה סברה שהיה מקום להתאים פריט ליקוי אחר, היה עליה לעשות כן. הוועדה במקרה דנן לא התאימה פריט ליקוי לממצאים שעלו מבדיקתה ובכך לא מילאה הוועדה את תפקידה וחרגה מסמכותה.

3.טענות המשיב:

3.1הוועדה התכנסה בעקבות פסק הדין שניתן ביום 31.1.13, על ידי כב' הרשמת שי-גרינברג, פסק הדין מוסבר בכך שלכאורה, נרשם בישיבה שקדמה לדיון שצוין בו כי בשלב הנוכחי, התובע סובל מלחץ בינוני של העצב המידיאנוס ביד שמאל ולכאורה, בבית הדין הועלתה השאלה האם הכוונה לשיתוק בצורה בינונית לפי פריט ליקוי 31 (4)(א)(3), והוועדה התבקשה להתייחס לשאלה הזו, כאשר בדיעבד מסתבר שלמעט המילה בינונית, אין קשר בין הממצא של שיתוק לבין הממצא הקליני שהוועדה מצאה והכל מוסבר בפירוט ובהרחבה בפרוטוקול הוועדה מיום 6.3.13, שבמסגרתה הוועדה ביצעה את פסק הדין במלואו ולא נפל כל פגם בדרך פעולתה.

3.2המערער לא מצביע על שום הוראה שהוועדה לא קיימה הוא נעול בעמדה המגמתית לכשעצמה שעליה הוא חוזר וטוען, אבל כמובן שהיא שגויה. ברור שהוועדה גם לפני פסק הדין, לא מצאה שום ממצא קליני של שיתוק בדרגה בינונית. הנכות שנקבעה הותאמה למצב והועמדה על 5% בלבד, כאשר הוועדה מסבירה שהמילה בינונית מנסה לתאר את הלחץ על עצב המדיאני בצורה אלקטרופיזיולוגית (כוונה הדמייתית) אבל לא בצורה קלינית שכן מהבחינה הקלינית הממצאים הם תקינים הרבה יותר והוועדה מציינת שאין כל פגיעה מוטורית, אין כל חולשה וכוח השרירים הינו תקין, לכן אין כל פגם בפעולת הוועדה ומבוקש לדחות את הערעור.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.השאלה להכרעה במקרה שבפנינו היא האם מילאה הוועדה אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין.

הלכה פסוקה היא כי:

"משהוחזר עניינו/ה של המערער/ת לוועדה, עם הוראות, יהיה על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין" (דב"ע נ"ה/29-01, מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160, בעמ' 162).

5.הוועדה, במקרה דנן, התכנסה בעקבות הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק הדין ביום 31/1/13 על ידי כב' הרשמת שי גרינברג בו נקבע כי:

"...מכיוון שבפרק 23 לפרוטוקול הוועדה, נכתב במפורש "כי בשלב הנוכחי התובע סובל מלחץ בינוני של העצב המדיאנוס ביד שמאל, כאשר ביד ימין אין כל הפרעה" ולכאורה נובע מאמירה זו, כי קיים שיתוק בצורה בינונית לפי פריט ליקוי 31 (4)(א)(3), ומכל מקום האמור בהמשכו של אותו סעיף בפרוטוקול אינו ברור ולא ניתן לדעת האם מדובר בקביעה היפותטית או קביעה המתייחסת לעניינו של המערער, אני מסכים להשיב את עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), באותו הרכב, על מנת שתבחן החלטתה מחדש באשר ליישום הסעיפים שנזכרו לעיל".

6.מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי היא אכן מילאה אחר הוראות פסק הדין.

7.במסגרת ישיבתה מיום 6.3.13, שמעה הוועדה את טענות ב"כ המערער (סעיף 19 לפרוטוקול), שציין כי הוא מבקש לשלוח את הנפגע לנוירולוג הואיל ומדובר בעניינו בבעיה נוירולוגית וכי לאור מסקנת הוועדה כי מדובר בשיתוק בצורה בינונית, יש ליישם בעניינו של המערער סעיף קטן 3.

8.במסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף 23 לפרוטוקול), מציינת הוועדה:

"הוועדה עיינה בפסק הדין והקשיבה לב"כ הנפגע העו"ד התנגד לבדיקה חוזרת של התובע. באשר לבקשת העו"ד להפנות את הנפגע לנוירולוג אין כל צורך עקב כך שבכל העולם מי שמטפל ב- CTS (לחץ על עצב המדיאני) הם אורתופדיים ובמיוחד כירורגיים של הידיים ולא הנוירולוגים.

כאשר נקבע בסעיף 31 (4) שיתוק של עצב המדיאנוס דובר על ריחוק של עצב מדיאני עם פגיעות מוטוריות ותחושתיות משמעותיות. במקרה שלפנינו מדובר על לחץ של עצב המדיאנוס בתוך מנהרה קרפלית ולא על ריחוק של עצב המדיאנוס. הנפגע סבל מאותה תסמונת קרפלית בשתי ידיים ונותח בהרדמה מקומית ביד ימין עם תוצאה מצוינת דבר שניתן לבצע גם ביד השנייה. במצב הנוכחי לאחר בדיקתו בתאריך 16.5.12 נמצאו סימנים של לחץ תחושתי על עצב המדיאני ללא כל פגיעה מוטורית בכוח השרירים APB ו- OP , ללא כל חולשה של הגידים המכופפים. המילה "בינוני" מנסה לתאר את הלחץ על העצב המדיאני בצורה אלקטרו פיזיולוגית אך לא בצורה קלינית ולכך התכוון הסעיף הנ"ל (מבחינה קלינית)..." (ההדגשה הוספה א.ק).