עאמר נ' דכוור/סבאג - פסקדין

פסק דין

1.במהלך שנת 2010 הזמין התובע אצל הנתבעת, שהינה אדריכלית, תוכניות לבניית בית מגורים על חלקות 41, 42, בגוש 19462, שבאדמות חורפיש (להלן: "המגרש").

2. לטענת התובע, כעולה מכתב התביעה, סוכם שהנתבעת תתכנן את הבית כך שיהיה במרחק של 6 מ' מבית הוריו ושלא תהיה פגיעה בחניה ובגישה לבית הוריו ושיהיה מרחק של 3 מ' מהגבול עם השכנים. בפועל הכינה הנתבעת, לטענת התובע, תוכנית לבניית בית בשטח גדול משטח המגרש, דבוק לבית הוריו ומבלי להתרחק 3 מ' מהגבול עם השכנים והתוכנית שהכינה "לא עומדת בתקנות ובחוק תכנון ובנייה". לכן הגיש התובע את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעת לפצותו בסכום של 24,250 ₪. סכום זה כולל את החזרת המקדמה בסך 8,000 ₪ ששילם התובע לנתבעת, 10,000₪ פיצוי בגין הנזק שנגרם לו, לטענתו, כתוצאה מעקירת העצים והגינה שבמגרש, 1,250 ₪ הוצאות מודד, 1,000 ₪ הוצאות הכשרת המגרש לבנייה והיתרה, 4,000 ₪, "על עיכוב בבנייה עד עצם היום הזה".

3.לטענת הנתבעת, כעולה מכתב ההגנה, תחילה הזמין אצלה התובע הכנת תוכנית אדריכלית בלבד לבניית הבית וביקש ממנה באופן מפורש "שהדירה שלו תתוכנן בצמוד לדירת אחיו הבנויה על אותה חלקה ואשר תהווה תוספת בניה לאותה דירה קיימת של אחיו, אמיר עאמר". בהתאם למוסכם היא הכינה את התכנית האדריכלית והתובע שילם לה בתמורה סך של 8,000 ₪. כעבור תקופה התובע שוב פנה אליה וביקש ממנה שתכין גם תוכנית קונסטרוקציה ותוכנית להגשה לוועדה המקומית לתכנון ולבניה והוסכם כי בתמורה להכנת תכניות נוספות אלה, ישלם לה התובע סכום נוסף של 6,500 ₪. לטענתה, היא הכינה את התוכניות הנוספות, כמוסכם, אולם התובע לא שילם לה את התמורה הנוספת המוסכמת. בדיעבד התברר לה כי התובע אינו מצליח לקבל את הסכמת אחיו ואת החתימה שלו על תוכנית הבקשה להיתר בניה (שהוכנה ע"ש האח, משום שדובר בתוספת בניה לביתו של האח), ולכן לא ניתן היה להגיש את התכנית לוועדה ולקבל את ההיתר.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים, אני מחליט להעדיף את גירסת הנתבעת על פני גירסת התובע. קשה לי להאמין שהנתבעת הכינה תוכניות כפי שהכינה (הגרמושקה של תכנית ההגשה לקבלת היתר הוצגה לעיוני במהלך הדיון) מבלי שהדבר הוזמן ע"י התובע. גם לא סביר שהתובע ביצע עקירת עצים והכשרת קרקע במגרש, כדי שניתן יהיה להתחיל בעבודות בנית הבית, אם התוכנית שהוכנה ע"י הנתבעת הייתה שונה מהותית ממה שהזמין.

ראוי לציין כי למרות העובדה שהנתבעת טענה כי סירובו של אחיו של התובע לחתום על תוכנית הבקשה להיתר הוא שהכשיל את הגשת התכנית שהוכנה, לא מצא התובע לנכון לזמן את אחיו לעדות, כדי לסתור טענה זו.

גם העובדה שלא מצא לנכון לזמן את דודו לעדות, למרות הנטען בסעיף 16 לכתב ההגנה, אומרת דרשני.

5.סיכומו של דבר, אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 750 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ט' אב תשע"ג, 16 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נא לשלוח את העתק פסק הדין לצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: