עאוני נ' גבעת נטופה לבנייה בע"מ ואח' - פסקדין

החלטה

רקע :

עסקינן בתביעה נזיקית אשר הוגשה על ידי המשיב מס' 1 (להלן: "התובע"), נגד נתבעים שונים ובכללם – המבקשת (היא הנתבעת מס' 5), בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו, לטענתו, עקב פציעתו בתאונת עבודה ביום 17.8.2007, בעת שעבד באתר עבודה שבשליטת המבקשת והמשיבים 2-5.

בבקשה זו עותרת המבקשת לסילוק התביעה על הסף בשל העדר סמכות עניינית ו/או בשל מעשה בית דין וזאת עקב הסדר נושים שאושר ע"י בית המשפט המחוזי מרכז, ביום 20.12.2010, במסגרת תיק פר"ק 10-08-14436 (להלן-"תיק חדלות הפרעון"), על פי סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "החוק").

הבקשה להסדר נושים הוגשה ע"י המבקשת ביום 8.8.2010 וככל שניתן להבין מהמסמכים שצורפו על ידה לבקשה דנן, למרות שהבקשה הוגשה שלוש שנים לאחר קרות התאונה, התובע לא נכלל ברשימת נושי המבקשת.

בישיבה שהתקיימה בתיק חדלות הפרעון ביום 6.9.10, הצהיר ב"כ המבקשת שהוא לא ביקש הקפאת הליכים ואף אינו מתכוון להגיש בקשה כזו ובסופו של הדיון ניתן צו לכינוס אסיפות נושים.

בעקבות כך פורסמה בעיתונות מודעה בדבר כינוס אסיפות נושים והתקיימו אסיפות ולאחר שניתנה לנושים שהות עד יום 3.10.10 להגשת תביעת חוב הוגשה, ביום 11.11.2010, בקשה לאישור הסדר נושים וביום 20.12.2010 ניתן פסק דין המאשר את הסדר הנושים.

טענות המבקשת:

המבקשת טוענת, כי לבית המשפט של חדלות הפרעון הסמכות הבלעדית לדון בכל חבויות המבקשת, שעילתן נוצרה ערב מתן הצו לכינוס אסיפות נושים, כי סמכותו הינה סמכות טבועה וכי הוא ביהמ"ש היחיד המוסמך לדון בכל הנוגע לתביעות נושי המבקשת גם מכח תקנה 1 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב- 2002 (להלן: "תקנות ההסדר").

עוד טוענת המבקשת כי דין התביעה להידחות בשל קיומו של מעשה בית דין שכן, אישור הסדר הנושים כמוהו כפסק דין בפשרה החל על כלל נושי המבקשת בהתאם לקבוע בתקנה 36 לתקנות ההסדר. גם בהסדר הנושים של המבקשת הוגדרו נושי המבקשת (בין היתר), כמי שהיו לו עילות תביעה חוזיות ונזיקיות נגד החברה, עד למועד הקובע להגשת תביעות חוב.

לאור כך נטען, כי מאחר שעילת התובענה של המשיב נגד החברה נוצרה בטרם מתן הצו לכינוס אסיפות הנושים, נכללת גם התובענה דנן בגדר הסדר הנושים ועליה להיפרע על פי האמור בהסדר זה, כי היה על התובע להגיש תביעת חוב לנאמן, בהתאם למועדים שנקבעו ואין הוא זכאי לפנות לבית משפט זה ולקבל פסק דין אשר יסתור את ההסדר שאושר בבית המשפט של חדלות הפרעון.

טענות התובע:

התובע טוען שהמבקשת עושה שימוש לרעה בהליכי משפט וכי דין הבקשה להידחות. לטענתו, מאחר שב"כ המבקשת, עוה"ד גולדבלט הצהיר בפרוטוקול הדיון מיום 6.9.2010 שהוא לא ביקש עיכוב הליכים ואף אין בכוונתו להגיש בקשה להקפאת הליכים והצהרות אלה (שלא גולו ע"י המבקשת בבקשתה דנן), קיבלו תוקף של החלטה במסגרת החלטת כבוד השופט שילה באותו פרוטוקול ומאחר שלא ניתן נגד המבקשת צו כינוס נכסים או צו פירוק, אין מניעה להמשיך נגדה בהליכים בביהמ"ש זה.

עוד טוען הוא, כי המבקשת היתה מבוטחת בביטוח אחריות – חבות מעבידים וכי על פי סעיף 69 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, זכויות המבקשת עברו לתובע, מה גם שכבר הוגש כתב הגנה על ידה ועל ידי המבטחת ( הנתבעת מס' 6).

דיון ומסקנה:

אמנם, במהלך הליכי ההסדר לא הוצא צו הקפאת הליכים ולכן ניתן היה להגיש תביעה זו, אולם לאחר שאושר הסר הנושים, הוא חל גם על תביעת התובע.

הסדר נושים, המתקבל באספות הנושים ברוב הנדרש, שונה מהסכם "רגיל" שאינו מחייב אלא את מי שהסכים לו. משהושג ההסדר ואושרו הוראותיו הן מחייבות את כל הנושים. כך, בענייננו, בו אישר ביהמ"ש את הסדר הנושים, אישור המהווה, למעשה, פסק דין, כאמור בתקנה 36 לתקנות ההסדר, המחייב את כלל הנושים (ראו: ע"א 700/70 אוצר הקבלנים בע"מ נ' אליעזר שרף ואח', פ"ד כז(1) 561; ע"א 327/88 שקד קצף, אדריכלים בע"מ נ' נופים, מפעלים כלכליים בע"מ (בהסדר פשרה), פ"ד מה(1) 76). במקרה כזה "הדרך הפתוחה בפני המבקש להצטרף להסדר כנושה היא דרך של הוכחת חוב בפני הנאמן על ההסדר" (ע"א 327/88 הנ"ל).

אציין, כי במקרה שלפניי, קבע בסעיף 1 לפרק ההגדרות שבהצעת הסדר הנושים, שאושר, כאמור לעיל, את סוגי הנושים כדלקמן:

"כל מי שהייתה לו – עד למועד האחרון שיקבע על ידי בית המשפט להגשת תביעות חוב כלפי החברה ו/או הצדדים השלישיים - טענה ו/או תביעה ו/או דרישה מהחברה ו/או הצדדים השלישיים, ודאית או מותנית, קיימת או עתידית, כספית או אחרת, קצובה או בלתי קצובה, בין אם הוגשה תביעת חוב בגינן ובין אם לאו , לרבות תביעות חוזיות, נזיקיות ...".

הצעת הנושים שאושרה כוללת, איפוא, במפורש, גם נושים שלהם תביעות נזיקיות וההסדר שאושר חל גם על תביעתו של התובע נגד המבקשת. לפיכך, היה על התובע להגיש תביעת חוב לנאמן.