ס"ק 43364-02-15

בחברת רכבת ישראל היא המשיבה (להלן גם: "החברה" או "הרכבת"), מתקיימים יחסי עבודה מאורגנים שבסיסם נטוע בהסכמים קיבוציים והבנות במשך עשרות שנים.

החברה החליטה חד-צדדית לנכות מעובדיה בתפקידי פקחים ומנהלי תחנות, 50% משכרם הרגיל, בהתייחס לתקופה מ- 3/2/15 עד 24/2/15. מנהגי המטענים נוכה שכר מלא בגין הימים 11.2.15 – 14.2.15 (שתי התקופות לעיל יקראו לשם הנוחיות: "התקופה שבמחלוקת").

הסכסוך:

ביום 14.6.14 החלה הרכבת להפעיל לוח זמנים חדש לנסיעת רכבות הנוסעים (להלן גם: "לוח הזמנים החדש"), שהביא לשינוי משמעותי בסדרי העבודה של נהגי הנוסעים והפקחים ברכבות.

המבקשים (להלן גם: "ההסתדרות" או "ועד העובדים"), לא היו שבעי רצון מהפגיעה המהותית בתנאי עבודת העובדים לפי לוח הזמנים החדש, והחליטו על "צעדים ארגוניים" שפרצו הלכה למעשה במלוא עוזם ביום 2.2.15. הצעדים הארגוניים, כללו עיצומים בהיקף נרחב, שפגעו בגביית דמי נסיעה מנוסעי הרכבת, וגרמו לשיבושים בזמני הנסיעות.

בתגובה הנהלת הרכבת הודיעה, כי לפקחים ומנהלי התחנות המשתתפים בעיצומים, היא תקזז משכרם 50%. ההסתדרות מצידה הגיבה מיד בהחרפת הצעדים הארגוניים, והורתה לעובדיה בין השאר להימנע מלבישת מדי הרכבת – ובפועל גם שוכנענו כי העובדים פירשו זאת כזניחת תיקם האישי – דבר שגרם לרכבת הפסדים נוספים (התיק האישי של הפקח משמש גם למכירת כרטיסים).

ימים ספורים לאחר מכן, ומשלא נמצא פתרון לסכסוך, פעלה ההסתדרות לשיבוש עבודת "עובדי חטיבת המטענים" (להלן: "עובדי החטיבה"). ההסתדרות הסתפקה בשביתה בשלוחת עובדי החטיבה נמל חיפה. ואולם, הרכבת בפעולה חד-צדדית פעלה מיד ב- 12.2.15 להשבתת עובדי החטיבה כולם, גם בשלוחה הדרומית שלה בכל התקופה שבמחלוקת או חלקה.

בכל אותה העת, בין בתחילת התקופה שבמחלוקת, שבה שררו עיצומים והשבתה, ועד סופה של התקופה ביום 24.2.15 או בסמוך לכך, הפחיתה הרכבת את שכרם של העובדים השובתים ל- 50% (בהתחשב בכך שמדובר היה בעיצומים חלקיים בלבד). לגבי חלק מהעובדים היא סירבה בכלל לשלם שכר (מדובר בשכר של מספר ימים ל"נהגי המטענים").

בסופו של דבר חתמו הצדדים על הסכם ליישוב הסכסוך הנוגע ללוח הזמנים החדש.