ס"ק 28904-10-14 ארגון המרצים באקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל ואח' נ' האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל

1.במשיבה (בצלאל) התנהלו הליכים של פיטורי צמצום במהלך השליש הראשון של שנת 2014. במסגרת זו נשלחו הודעות לכמה עשרות מרצים על פיטוריהם. המבקש 1, ארגון העובדים (להלן: "הארגון"), פנה בבקשת צד לסכסוך קיבוצי וביקש סעד זמני (בהליך ס"ק 4008-06-14). בסופו של ההליך הקיבוצי הזמני ניתנה החלטה ביום 26.6.14, המקבלת את הבקשה והוצא צו מניעה האוסר לפטר את המרצים שלהם נשלחה הודעת הפיטורים. נימוקי ההחלטה לביטול הפיטורים היו מאחר שהפיטורים לא נעשו בדרך הקבועה לעריכת פיטורי צמצום, בהעדר התייעצות עם ארגון העובדים היציג וכן לא נתקבלה החלטה מתאימה על פי התקנון של בצלאל.

2.לאחר הדברים האלה התנהל דיאלוג בין הצדדים כאשר המשיבה ביקשה לפטר כ- 30 מרצים. הארגון ניהל מו"מ ביחס למרצים והביע עמדתו ביחס לכל אחד מהם (ראה נספח ג' 6-5). בסופו של דבר שוכנעו מרבית המרצים להסכים לסיום עבודתם בבצלאל. הארגון התנגד לפיטוריהן של שלוש מרצות (המשיבות 2, 3, 4 להלן: "המרצות"). המשיבה ניסתה להגיע להבנה עם הארגון במשך למעלה מחודש אך בסופו של דבר כשלא הגיעו להסכמות הוזמנו שלוש המרצות לשימוע. בהוראת הארגון הן לא התייצבו לשימוע ופוטרו.

3.הארגון הגיש בקשת צד בסכסוך קיבוצי וטען שהפיטורים היו שלא כדין. המשיבה טענה כי הפיטורים נעשו בהתאם למתווה שהופיע בהחלטה שניתנה על ידי בית הדין ביום 26.6.14 ולא נפל בו כל פגם. בכל אופן אין מדובר בסכסוך קיבוצי ולכל היותר בסכסוך אינדיבידואלי של שלוש המרצות. יודגש כי זאת הפעם לא התבקשו סעדים זמנים לנוכח העובדה שאותה עת כבר החלה למעשה שנת הלימודים.

4.נעשו ניסיונות למצוא פתרון אך בסופו של דבר לא הגיעו הצדדים לפתרון. לאחר הדברים האלה נחקרו המצהירים מטעם הצדדים. הוצע לצדדים לקיים בוררות זבל"א אך הצדדים לא הגיעו להסכמה. לאחר מכן הודיע ב"כ המבקשים (בהודעה מיום 11.11.14) כי הוא מסכים להעברת הסכסוך מן המישור הקיבוצי למישור האישי של שלוש המרצות שפוטרו.

5.לאחר הודעה זו מסר ב"כ המבקשים הודעה נוספת ביום 16.11.14 ולפיה הוא אינו רוצה במחיקת בקשתו ומבקש שבית הדין יכריע בשאלה האם נכון היה לזמן את המרצות לשימוע אישי במהלך המו"מ הקיבוצי ולהודיע על פיטוריהן קודם שנסתיים המו"מ וערב פתיחת שנת הלימודים. הארגון ציין כי הוא מודע לכך שבהתאם למסגרת של סכסוך קיבוצי לא ניתנה למרצות הזדמנות להציג את עניינן בנפרד וכדבעי, ולכן ביקש שבית הדין יחליטו אף אם יש מקום שתביעתן האינדיבידואלית תוכרע בנפרד.

הכרעה

6.נקדים ונאמר כי אכן ראוי היה להפריד בין התביעה האישית של שלוש המרצות לבין ההליך הקיבוצי שכאן. לנוכח זאת ולנוכח עמדת המבקשים יוחד הדיון אך להליך הקיבוצי. המרצות יהיו רשאית לפנות בהליך אינדיבידואלי מתאים. באשר להליך הקיבוצי הרי שכעולה מהראיות (נספחים ג1, ג2, ג3) לאחר מתן ההחלטה לביטול פיטורי הצמצום מיום 26.6.14 פעלה המשיבה בניסיון לתקן הנדרש, קבעה רשימת מרצים אותה ביקשה לפטר והעבירה את הרשימה לארגון. התנהל מו"מ, הועלו הצעות שונות והוחלפו רעיונות בין הצדדים. יחד עם זאת לכלל הסכמה לא הגיעו הדברים.