ס"ע 17046-10-14

בפניי בקשת התובע לתיקון כתב התביעה מיום 14.09.15 ותגובת הנתבעים מיום 06.10.15.

התובע ביקש לתקן תביעתו על ידי מחיקת התביעה כנגד הנתבעת 1, כך שכתב התביעה המתוקן מתייחס לתקופת העסקתו של התובע אצל הנתבע 2 (להלן: הנתבע) וסיומה. במסגרת הבקשה טען התובע כי בעקבות הדיון המוקדם שהתקיים ביום 07.06.15 ובהתאם לטענת הנתבעים כי התובע הועסק על ידי הנתבעים באופן נפרד ובשתי תקופות שונות ונפרדות, עלה הצורך לתקן את התביעה על ידי הגשת שתי תביעות נפרדות כנגד כל אחד מהנתבעים בגין תקופת עבודתו של התובע ברשות כל אחד מהם. מכאן, ביקש התובע למחוק את התביעה כנגד הנתבעת 1, כך שהתביעה תתייחס לתקופת העסקתו ברשות הנתבע בתקופה שבין 06/05 ועד 10/10.

הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה כי תיקון כתב התביעה מהווה הרחבת חזית בשלב זה של הדיון לאחר שניתנה הוראה על הגשת רשימת מוסכמות ופלוגתאות ותצהירי עדות ראשית. הנתבעת הוסיפה וטענה כי תיקון כתב התביעה בשלב מאוחר זה יגרום לנתבעים נזק בלתי הפיך וכי הנתבעים יצטרכו להגיש כתב הגנה מתוקן. הנתבעים עומדים על הוצאותיהם.

המגמה הרווחת בבתי המשפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט, היא התרת תיקונו של כתב תביעה, אם יש בכך כדי לייעל את הדיון ולהביא לפתרון השאלות האמיתיות הנתונות במחלוקת (ע"ע (ארצי) 657/09 ZHAO - אסטראטק (ניתן ביום 25.3.10) ; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי פ"ד מו(3) 214 (1992), רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות פ"ד לט(2) 556). מגמה זו משתלבת עם סדרי הדין הגמישים הנהוגים בבתי הדין לעבודה, שמטרתם להקל על הבאת עניינו של העובד לדיון מהותי, בלא שמכשלות פרוצדוראליות יעמדו לו לרועץ. בית הדין ידחה בקשה לתיקון כתב תביעה רק במקרים חריגים, בהם אין בתיקונים המבוקשים כדי לסייע בבירור ופתרון המחלוקת, או במקרים של חוסר תום לב או איחור ניכר בהגשת הבקשה, ביחס לשלב בו מצוי ההליך (רע"א 2345/98 סלים דנגור - חנוך ליבנה פ"ד נב(3), 427, 431-432 (1998) ; ע"ע 405/05 אלבה סוריאנו - כלפון (ניתן ביום 23.7.06); יצחק לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה פרק 9 עמ' 3- 10 (הוצאת ניצן מהדורת 2011)).

כך דרך כלל, וכך בענייננו. השלב בו מצוי ההליך עודנו שלב מקדמי המתאים לתיקון כתב התביעה ואין בכך משום פגיעה בהגנת הנתבעים ו/או מי מהם. התיקון המבוקש מחויב המציאות שעה שהתובע עבד אצל שני מעסיקים שונים בתקופות שונות ובאופן נפרד. אי לכך, בשים לב לשלב בו מצוי התיק, ולמגמת בתי הדין לעבודה להתיר תיקון כתבי טענות על מנת לאפשר לתובע יומו בבית הדין ובכדי שהתמונה המלאה של הסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים תהיה בפני בית הדין, אני מתיר את תיקון כתב התביעה כמבוקש.

לטעמי לא מן הנמנע, כי ניתן היה להגיש את התביעה בנוסח המבוקש מלכתחילה. מטעם שלא הוברר לנו לא הפריד התובע מלכתחיה את תביעותיו כנגד הנתבעים, כל אחד בניפרד. מתקבל הרושם כי התובע, בחר במודע להגיש תביעתו כנגד הנתבעים במסגרת כתב תביעה אחד ולהתייחס לשתי תקופות העבודה כתקופת עבודה אחת, למרות שהעובדות הרלבנטיות היו ידועות לו עת הגיש תביעתו. כך מעיון בריכוז הנתונים החודשיים של "שירות התעסוקה" שהתובע צירף לתביעתו ניתן לראות כי מדובר בשני מעסיקים שונים ובשתי תקופות עבודה שונות ונפרדות.