ס"ע 14474-12-15

לפניי בקשת הנתבעים 2 – 3 (להלן – הנתבעים) לביטול פסק דין בהיעדר הגנה שניתן כנגדם ביום 27/9/16 (להלן – הבקשה).

הטעם לבקשה הוא כי טרם מתן פסק הדין היו הנתבעים 2 – 3 מצויים בהליך כינוס נכסים.

יצוין כי טרם מתן פסק הדין לא הוגשה לתיק בית הדין כל בקשה או הודעה מטעם הנתבעים.

על פי צו הכינוס שניתן ביום 29/2/16 כנגד הנתבע 3 וביום 12/3/16 כנגד הנתבעת 2 עוכבו כל ההליכים התלויים ועומדים כנגדם בהתאם לסעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 (להלן – הפקודה).

אילו טרם מתן פסק הדין היה בית הדין מודע לקיומו של צו הכינוס לא היה ניתן כנגדם פסק הדין בהיעדר הגנה נוכח הוראת עיכוב ההליכים בהתאם לפקודה ולצו הכינוס. אנמק קביעתי להלן.

בהתאם להוראות הפקודה, צו כינוס גורר עיכוב ההליכים התלויים והעומדים כנגד החייב בעת מתן צו הכינוס.

בפסק הדין בעניין ע"א 1516/99‏ לוי נ' חיג'אזי ‏, פ''ד נה(4) 730 נדונה שאלת זהות הערכאה השיפוטית המוסמכת להחליט על עיכוב הליכים. נקבע כי לאחר שניתן צו כינוס נכסים בפשיטת רגל, המשך הליכי פשיטת הרגל נועד להבטיח כי הנושים יקבלו את המגיע להם על בסיס שוויוני בהליך שימזער את העלויות הדיוניות. משכך, נפסק כי בשלב זה של הליך פשיטת הרגל בית-המשפט של פשיטת רגל הוא בעל סמכות ההחלטה בעניין מתן היתר לדון בתביעה בהליך רגיל - בין שמדובר בהמשך דיון בתביעה קיימת ובין שמדובר בהגשת תביעה חדשה.

התובעת הפנתה לכך שעיכוב הליכים כאמור חל אוטומטית רק על חובות "ברי-תביעה" כמשמעותם בפקודה.

"חוב בר תביעה" מוגדר בסעיף 1 לפקודה (סעיף ההגדרות) כך:

"כל חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתבעם בפשיטת רגל".

המונח "חבות" מוגדר באותו סעיף כך :

"התקשרות, התחייבות, הסכמה או הבטחה, מפורשות או משתמעות, העשויות להביא, עמן או עם הפרתן, לתשלום כסף או שווה כסף, ולרבות גמול בעד עבודה שנעשתה, והוא – אף אם סכום החבות אינו קצוב או לא ניתן להיקבע לפי כללים מוגדרים או שהוא נתון לשיקול דעת, או שהוא מותנה או טרם חל זמן פרעונו, ולגבי הפרה – אף אם לא קרתה או לא היתה עשויה לקרות לפני הפטרו של החייב;"

סעיף 71 (א) לפקודה שכותרתו "חובות בני תביעה" קובע כי: