ס"ע 12231-02-12

1.התובע הועסק בנתבעת כנהג הסעות במשך שנתיים עד שהתפטר בנסיבות שנויות במחלוקת. על רקע זה הוגשה תובענה זו, בסכום של למעלה מ – 434,000 ₪, ואשר מתעוררות בה שתי שאלות מרכזיות: האם התובע התפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים) והאם התובע זכאי לשכר בגין עבודה בשעות נוספות ובגין הפרשי שכר מינימום.

2.רקע עובדתי:

א.הנתבעת מס' 1 (להלן - הנתבעת) היא חברה למתן שירותי תחבורה ותיירות.

ב.הנתבע מס' 2 (להלן – דברת) הוא מנהל הנתבעת ובעל מניות בה.

ג.התובע עבד אצל הנתבעת כנהג, מיום 1.5.09 ועד ליום 10.4.11.

ד.לא הוצג חוזה עבודה שנחתם בין הצדדים.

ה.מתלושי השכר של התובע עולה כי מדי חודש שולם לו שכר יסוד, שכר בגין עבודה בשעות נוספות וכן תוספות כגון "לינה מחוץ לבית", "תוספת אשל" או "תוספת".

ו.החל מיום 1.11.09 הנתבעת עדכנה את שכר הנהגים אצלה ומסמך בנושא, המפרט את תנאי העדכון, צורף לתצהיר התובע כנספח ת'12.

ז.התובע מילא מדי חודש דו"ח חודשי בכתב ידו, בו פורטו שעות העבודה שלו מדי יום, מסלול הנסיעה ולילות בהם שהה מחוץ לבית. דו"ח זה הוגש לנתבעת ועל פיו הנתבעת שילמה לתובע את שכרו (הדוחות ותלושי השכר צורפו לתצהיר התובע כנספח ת'2).

ח.ביום 10.4.11 התובע מסר לחברה מכתב התפטרות (נספח ת'6 לתצהיר התובע), בו נכתבו הדברים הבאים:

"הנדון: עזיבת עבודה

מאחר ואני מרגיש שאין לי מקום בחברתכם בשל התעמרות מצד רונן אי עמידה בהסכמים אי תיקון אוטובוס ורצון לנסיעה באוטובוסים לא תקינים בטיחות הורדה שרירותית של ימי חופשה שנתית תשלום משכורות ב 17 לחודש ו/או מאוחר יותר אינני רואה מקום להמשיך לעבוד בחברתכם ואני מודיע על עזיבתי.

אני מוכן להמשיך 14 יום לפי החוק אבקש לדעת הנ"ל

...".