סריוטי נ' לוי ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי רכב.

יש לציין, כי ביום 28.12.10 שמעתי את גרסתו של נהג רכב התובע ושל הנתבע מס' 1 וזאת לאחר שניתן פס"ד במהלכו נתקבלה התביעה בהעדר הופעה, כאשר הנתבע הפקיד סך של 2500 ₪ הנמצאים בקופת ביהמ"ש לצורך ביטול פסה"ד.

עפ"י גרסתו של נהג רכב התובע, הוא נסע ברחוב מול הים בקרית חיים, הגיע לכיכר, אותת שמאלה ונכנס לכיכר במהירות איטית ולאחר שביצע סיבוב כמעט מלא, הגיע רכב הנתבע מצד ימין, לא נתן לו זכות קדימה כמי שנוסע בכיכר והוא נאלץ לפגוע בו, הגם שניסה למנוע את הפגיעה.

יש לציין, כי העובדה שהייתה השלמה של כמעט מלוא הכיכר, שימשה את הנתבעת 2 בטיעוניה, כי הדבר מלמד שאין לתת אמון בגרסתו של נהג רכב התובע וכי הדבר מלמד, כי הוא זה שהתפרץ לכיכר שעה שהנתבע כבר היה בתוכה.

למעשה גרסתו של הנתבע היא, כי הוא נכנס לכיכר וכאשר היה כבר ביציאה מן הכיכר, רכב התובע לא ווידא אם יש מישהו בכיכר ופגע בו בפינה בצד של הרכב, תוך נסיעה מהירה.

מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך ביהמ"ש בוחן ראיות חיצוניות בדמות של תמונות הרכבים, מיקום וזירת האירוע וכן ראיות נוספות כולל עדים.

מאחר ולא היו עדים למקרה, נעזר ביהמ"ש בתרשימים, בתמונות וכן בתמונות של הנזקים בשני הרכבים.

תמונות הנזקים לא שיכנעו אותי, כי התאונה נגרמה בהכרח בנסיבות כאלה או אחרות, דהיינו אין יכולת לדעת מי הוא זה, אשר התפרץ לכיכר ופגע ברכב האחר.

מאחר והתובע הוא הנושא בנטל הראייה והוא זה שצריך לשכנע את ביהמ"ש בנכונות וצדקת האירוע, אין לי אלא לקבוע לאור העבודה שמדובר בגרסה מול גרסה ותמונות הנזק אינן בהכרח תומכות בגרסאות מי מהצדדים, כי דין התביעה להידחות.

למעלה מן הצורך אציין, כי התובע הלכה למעשה לא תיקן את רכבו והסתפק בהצעת מחיר בלבד. הרכב נמכר על פי זיכרון דברים במחיר נמוך יותר ובכל מקרה אין הוכחה לאותו נזק המצוין באותה הצעת מחיר, גם לאור העובדה שקשה לי להאמין שהרכב נמכר כפי מצבו והצליח לעבור טסט (מדובר היה בפגיעה בין השאר בפנס) ולכן בכל מקרה, גם אם הייתי נותן אמון בגרסת התובע, לא הייתי פוסק את הסכום המבוקש בכתב התביעה.

לאור התוצאה האמורה יקוזזו ההוצאות המגיעות לנתבעים אל מול הוצאות של ישיבת הסרק שבמהלכה ניתן פס"ד לטובת התובע, אשר בוטל כנגד ההפקדה הכספית.

את הסכום של 2500 ₪, לאור דחיית התביעה, תחזיר המזכירות לגורם שהפקיד אותו על פי כתובתו המצוינת וזאת בתוך 30 יום.

ניתן היום, כ"ג טבת תשע"א, 30 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.