סרור נ' בר ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 8.3.11 שבה היו מעורבים רכב התובע ורכב השייך לנתבעים נהוג על ידי הנתבע מספר 2.

התובע עותר לסכום של 2,665 ₪ שמורכב מהוצאות שמאות בסך 450 ₪ ותיקון רכב על פי חוות דעת שמאי בסך 2,215 ₪.

יש לציין כי ר רכב התובע הוא משנת 1994, ונסע למעלה מ-375,000 ק"מ ושוויו ביום האירוע, על פי המחירון היה 4,050 ₪ בלבד.

כמו כן, לא ברור מעדותו של התובע אם התיקון בוצע אם לאו.

בעמ' 1 ש' 10 לפרוטוקול, מסר התובע "הרכב תוקן בפועל, יש לי קבלה על תשלום".

אולם מיד אח"כ הוסיף "לא שילמתי את התיקון, אני שכיר, זה סכום גדול בשבילי".

על פי גרסת התובע הוא פנה שמאלה ברכבו בצומת נחשונים לכיוון אזה"ת , הנתבע בא מכיוון דרום לצפון ופנה ימינה תוך פניית פרסה ואז :"פתאום אני רואה על הפס הצהוב שהוא נוסע, אבל לפתע הוא נתן גז ונסע שמאלה שמאלה" [עמ' 1 ש' 15-16].

לדברי הנתבע הנסיבות היו שונות. היה יום גשום והראות היתה לקויה.

הוא נסע לאט בהתחשב בנסיבות הנסיעה ושמע שריקה של ברקס התובע שנסע מאחוריו.

הנתבע התקדם "כדי לברוח מהמכה". בניגוד לטענת התובע, הנתבע טען שלא ביצע פניה או פניית פרסה.

אחרי התאונה, התנהלה שיחה בין בעלי הדין, והנתבע הבחין בנזק קל אצל התובע ואף רמז שהוא מוכן לשלם לו סכום פעוט. בשלב יותר מאוחר כאשר התובע בא אליו בדרישה של 2700 ₪, הנתבע הציע לו 1,000 ₪, היה מוטב לתובע לקבל הצעה זאת.

לאחר ששקלתי את הראיות הגעתי למסקנה כי יש לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1.כללית, העדפתי את גרסת הנתבע לעומת גרסת התובע לגבי קרות האירוע.

2.על פי הפרטים בדו"ח השמאי, הנזק אכן נגרם לחלק הקדמי של רכב התובע שככל הנראה התנגש בחלק האחורי של רכב הנתבע.

3.אני סבור שהסיבה לתאונה היתה שהתובע לא שמר מרחק סביר בהתחשב בתנאי מזג האויר הסוער ולפיכך הוא אשם בקרות התאונה.

לאור האמור אני דוחה את התביעה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ד סיון תשע"ב, 04 יוני 2012, בהעדר הצדדים.