סרוסי נ' גרינברגר

החלטה

1.בפניי בקשה אחת במסגרתה עותר המבקש להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק-דין ולביטול פסק-דין שניתן בהעדר הגנה.

2.פסק-הדין ניתן ביום 24.05.1999!

3.משבוער התיק, התבקשו שני הצדדים לשחזרו, ואולם פרט לפסק-הדין עצמו, לא הוגש כל מסמך נוסף.

4.לטענת המבקש, כתב התביעה מעולם לא הומצא לידיו ועל פסק-הדין נודע לו אך לפני "חודשים ספורים" ואולם, משלא היה ביכולתו לממן שירותי ייצוג, פנה לבסוף לעו"ד דרורה רחמים אשר ניאותה לסייע לו תמורת תשלום זעום.

לחילופין, ככל שנמסר כתב התביעה לכתובת שצוינה בפסק-הדין, הרי שככל הנראה נמסר לידי מי שהינה כיום גרושתו ולאור יחסיו העכורים עמה בתקופה הרלוונטית, הרי שסביר שלא הועבר לידיו.

5.עוד לטענתו, בינו לבין המשיב לא קיימת כל יריבות וכי ככל ש"כתב התביעה נוגע לעבודתו בחברה, הרי שהוא אינו צד יריב" וזאת מאחר וחדל לעבוד בחברה.

כן נטען כי ככל שהיה יודע כי תלוי ועומד החוב הנטען, הרי שהיה מצרפו לחובות במסגרת תיק הפש"ר.

6.המשיב עומד בתוקף על כך כי המבקש ידע היטב על קיומו של ההליך ומתן פסק-הדין נגדו וזאת כעולה ממסמכי לשכת ההוצל"פ אשר צורפו לתגובתו.

7.על פי החלטתי מיום 19.12.12 ניתנה זכות תשובה למשיב להגיב על תגובתו זו, אך עד עתה זו טרם הוגשה ונראה כי ביכר לוותר על זכותו זו.

8.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ,על נספחיהם, לא מצאתי להיעתר לבקשה.

9.פסק-הדין קבוע כי הוא ניתן מאחר והנתבע 1 לא הגיש כתב הגנה "במועד שנקבע לו בהזמנה לדיון אשר נמסרה לו כדין ביום 23.04.1999".

קיימת איפוא חזקת התקינות של הרשות והמשיב לא סתר חזקה בו.

על מתדיין המבקש לטעון כי לא קיבל את כתב התביעה, להראות לא רק על דרך השלילה , כי אם על פי מאזו ההסתברויות כי רב הסיכוי שלא קיבל את כתב התביעה על פני הסיכוי שזה אכן נתקבל.

לא פורט מה היה מענו בתקופה הרלוונטית ולא צורף כל תצהיר מטעם הגרושה.

אי לכך המבקש לא הרים את הנטל לסתור את חזקת התקינות.

ודוק; מלאכת המצאת כתב התביעה מוטלת על ביהמ"ש ולא על התובע.

ההנחה היא כי ביהמ"ש פעל בהתאם לתקנות.

10.יתר על כן, קיימת לכל הפחות "חזקת הידיעה" משעולה, מהמסמכים שצורפו לתגובה, כי המבקש ידע על קיומו של פסק הדיר משעה שעתר הוא ללשכת ההוצל"פ בבקשות שונות כבר בסמוך למועד מתן פסק-הדין.

כך למשל עולה כי המבקש חתם בחתימת ידו ביום 14.09.1999 על הזמנה לחקירת יכולת בתיק ההוצל"פ דנן, וכי עתר ביום 27.12.1999 בבקשה לעיכוב הליכי ההוצל"פ כשבקשה זו חתומה בחתימת ידו, ובהתאם לזאת הורה ראש ההוצל"פ על עיכוב ההליכים.