סרוב נ' רסיס טל

פסק דין

פסק דין על דרך הפשרה, לפי סע' 79א לחוק בתי המשפט.

ראשיתו של ההליך בתביעה לסילוק יד ותביעה כספית בסך 69,292 ₪, אשר הגישה התובעת כבעלת הזכויות בבניין ברח' הירקון 30, בתל אביב, נגד הנתבע, אשר מחזיק בדירה בת 3 חדרים בקומה ב' בבניין. (התובעת, או מי מטעמה, תפסו זה מכבר חזקה במחסן, המהווה חלק מן השטח שבמחלוקת, ואשר לטענת הנתבע מהווה חלק מהמושכר).

ביום 17/10/2012 ניתן תוקף של פסק דין חלקי להסכמת הצדדים, בגדרה נקבע כי הנתבע יפנה את הדירה, תמורת דמי פינוי שיקבע בית המשפט על דרך הפשרה. הוסכם כי את סכום דמי הפינוי יקבע בית המשפט, בהתחשב בטענות הצדדים, ובהתחשב בסכום דמי המפתח המלאים של המושכר, שייקבעו על ידי שמאי מטעם בית המשפט. הואיל והיקף המושכר שנוי במחלוקת (3 חדרים או 2 חדרים, ואם הוא כולל מחסן סמוך) הוסכם כי השמאי יתייחס בחוות דעתו לחלופות השונות, וכי גם בעניין זה יכריע בית המשפט על דרך הפשרה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שלפני, הגעתי לכלל מסקנה כי המושכר כולל 3 חדרים ומחסן (שהיה בשעתו מטבח), וכי לא קמה עילה לפינוי הנתבע מהמושכר. בנסיבות אלה, יש לקבוע את דמי הפינוי על פי עקרונות דומים לאלה שנקבעו בפסיקה לעניין פינוי דייר מוגן כנגד סידור חלוף, לפי סע' 131(10) לחוק הגנת הדייר. לפי עקרונות אלה מקובל כי דמי הפינוי יעמדו על שיעור שבין ארבעה שלישים מסכום דמי המפתח המלאים, ועד כדי שווי בעלות מלאה במושכר.

השמאית רחל קראוזה, אשר מונתה כמומחית מטעם בית המשפט לצורך שומת הנכס שבמחלוקת על פי החלופות השונות, העריכה את שווי דמי המפתח המלאים עבור דירת 3 חדרים ומחסן, בסכום של 880,000 ₪, וקבעה כי סכום זה משקף 50% משווי בעלות מלאה במושכר, העומדת על כ-1,760,000 ₪. (סע' 9.2 של חוות הדעת).

בהינתן כל אלה, אני רואה להעמיד את דמי הפינוי שתשלם התובעת לנתבע תמורת פינוי הדירה על סך של 1,500,000 ₪.

בהתאם להסכמת הצדדים, אשר קיבלה תוקף של פסק דין חלקי ביום 17/10/2012, יפנה הנתבע את המושכר עד ליום 12/11/13 בשעה 13:00.

כמו כן, בהתאם להסכמת הצדדים, עד ליום 12/6/13 תשלם התובעת לנתבע 20% מסכום דמי הפינוי, דהיינו, 300,000 ₪. את יתרת דמי הפינוי תשלם התובעת לנתבע במעמד הפינוי וכנגד פינוי בפועל.

ניתן היום, ג' סיון תשע"ג, 12 מאי 2013, בהעדר הצדדים.