סרבי נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

הבקשה נדחית.

בפניי בקשה שעל פי הרשום בה היא בקשה להשבת הקנס לסכום המקורי וכן בקשה להסבת הדו"ח ובפועל הינה הארכת מועד להישפט מכח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי.

תחילה אציין כי הבקשה לא הוגשה ע"י הנאשמת בדו"ח, חברת אוטוורקס. אלא ע"י המבקש לטענתו עובד בחברה – אולם אדחה הבקשה גם לגופו של עניין.

על החברה הוטל קנס בגין עבירה של נהיגה במהירת מופרזת, הדו"ח לא שולם ולא הייתה כל פניה להסבת הדו"ח על פי המועד שנקבע בחוק.

הבקשה הועברה לתגובת המשיבה, אשר התנגדה לה וציינה, כי הבקשה הוגשה באחור ולפיכך דין הבקשה להידחות .

לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים, בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, כפי שיפורט להלן.

משחלף המועד לתשלום הקנס, והבקשה להישפט הוגשה אחרי המועד שנקבע בסעיף 229(א)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, הרי שהשתכללה הרשעתה של החברה בעבירה, כאמור בסעיף 229(ח) לחוק, אף אם לא שולם הקנס שנקבע בדו"ח.

בנסיבות המקרה הספציפי, ידעה החברה אודות האישום בביצועה של עבירת מהירות ולכאורה הדו"ח נשלח ונמסר לחברה כדין. אולם היא מטעמיה היא, ועל פי האמור בבקשת המבקש העבירה הבקשה לטיפולו באחור עקב בעיות בהנהלת חשבונות, וכאמור אין כל אישור בנושא, ובנסיבות אלו אין לה להלין אלא על עצמה ולשאת בתוצאות מעשיה.

גדרי הזמן הקבועים בחוק מחייבים ואין לסטות מהם. בית המשפט העליון בפסיקתו עמד על נחיצות ההגבלה בלוח הזמנים משיקולי הגנה על סופיות הדיון ויעילות ההליך, להוציא החריג של אי-ידיעת המבקש על אישום התלוי ועומד נגדו. ראו לעניין זה רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מ"י וכן רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מ"י.

כאמור, במקרה הנדון החברה ידעה אודות הדוח ולפיכך לא מתקיים החריג הנ"ל.

מעבר לדרוש אציין, כי כבר נקבע בפסיקה כי אי העתרות לבקשה להסבת קנס על שם אחר אינה גורמת עיוות דין. ראו לעניין זה ע"פ 6920/07 חסון נ' מ"י וכן עפ"ת (מרכז) 29393-11-09 שלום מיכאלי נ' מ"י מפי כב' השופטת נגה אהד.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ח' שבט תשע"ד, 09 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: