סקריפניק נ' פלדמן

פסק דין

בפניי תביעה כספית על סך 246,434.07 ₪ אשר הוגשה על ידי התובע, נגד הנתבע, עורך דין במקצועו, בגין רשלנות מקצועית.

תמצית טענות התובע

ביום 21.1.03 נעצר התובע על ידי משטרת ישראל לאחר אירוע שהתרחש בבית קפה ברחוב אלנבי בתל אביב, במהלכו הותקף על ידי עובדים זרים ונקט באמצעי הגנה עצמית.

התובע פנה לעו"ד כדי שיטפל בתיק החקירה שהתנהל נגדו. אותו עורך דין עזב את הייצוג לאחר 3 חודשים, כיוון שהתובע סירב ל"עסקת טיעון" אשר הוצעה לו על ידי הפרקליטות, ואשר כללה, בין היתר, מאסר שנתיים ופיצויים לנפגע.

או אז פנה התובע אל הנתבע, אשר הציג עצמו כמומחה למשפט פלילי, וביום 3.3.04 נכרת ביניהם הסכם בעל פה בנוכחות עדים בעניין הייצוג המשפטי בת.פ. 040402/03. העדים לכריתת ההסכם בעל פה, היו אשת התובע נטליה, וחברו ולדימיר סולימקו. (להלן: "ההסכם").

ההסכם כלל ייצוג על ידי הנתבע עד למתן גזר דין וכן נקבע, כי הנתבע יפעל לאיתור עד הגנה יחיד שתמך בעדות התובע במשטרה, ששמו לא הופיע בחומר החקירה. סוכם בין הצדדים, כי תמורת הייצוג המלא ישלם התובע לנתבע שכר טרחה בסך של 31,250 ₪.

ביום 8.3.04 הופיע הנתבע כמייצג את התובע בבית המשפט בתיק הפלילי. הנתבע גם ייצג את התובע בדיון שכלל חקירת עדי התביעה שהיו עובדים זרים בלתי חוקיים.

התובע ציין מפורשות בפני הנתבע, כי אינו מוכן לקבל את עסקת טיעון אשר הוצעה לו על ידי הפרקליטות ושפירושה הודאה במעשה שלא עשה, מאחר שהוא בטוח בחפותו. כן הבהיר התובע לנתבע כי עורך דינו הקודם הפסיק לייצגו, כיוון שסרב לעסקת טיעון.

למרות ההסכמות בין הצדדים, התובע שינה עמדתו וביום 15.3.04 הודיע לנתבע, כי הוצעה לו עסקת טיעון מצוינת על ידי הפרקליטות, שאותה מחוייב הוא לקבל, אחרת יהיה צפוי למאסר בפועל למשך מספר שנים.

מנגד, עסקת הטיעון שהציע לו הנתבע כללה מאסר עד 3 שנים, אותו ירצה התובע בעבודות שירות במשך 6 חודשים, לרבות תשלום פיצוי לנפגע, מאסר על תנאי ותשלום קנס.

התובע טוען, כי נפגש לאחר מכן עם הנתבע פעמיים, אחת מהן ביום 17.3.04 בביתו, בנוכחות חברו ולדימיר סולמיקו. הנתבע הסביר להם את יתרונות עסקת הטיעון ואף טען בפניהם, כי זהו ההסדר האופטימאלי מבחינת התובע וכי אם יסרב לו, יהא צפוי למאסר עד 5 שנים.

הנתבע דחה את ההצעה, ובישיבת בית המשפט ביום 30.3.04 הודיע בנוכחות בנו כי הוא מסרב לעסקת הטיעון.

במהלך הפסקה בדיון, הפעיל הנתבע על התובע לחץ כבד, מלווה באיום, כי אי קבלת העסקה תגרור מאסר בפועל וכי סיכויי התובע לזכות בערעור קלושים ביותר. הנתבע גם הבטיח לתובע כי אם יסכים לעסקת הטיעון, נתוני הרשעתו לא יופיעו ברישום הפלילי ואף הודיעהו כי טרם איתר את עד ההגנה היחיד לאירוע.

התובע, אשר האמין לדברי הנתבע, נאות לקבל את עסקת הטיעון. דא עקא, שהבטחות הנתבע לא קוימו ותנאי העסקה היו שונים ממה שהבטיח הנתבע:

הנתבע הבטיח להחליף את סעיף העונשין לפיו העונש המרבי יהיה עד 3 שנות מאסר, אך כתב האישום עסק בסעיף שהעונש הקבוע בו הוא עד 14 שנות מאסר.

הנתבע הבטיח לו כי לא יקבל מאסר בפועל, אך תנאי העסקה כללו מאסר שנתיים בפועל.

הובטח כי ההרשעה תימחק מהמרשם הפלילי וכבר בדיון שהתקיים ביום 30.3.04 התברר כי אין זה נכון ואף הוסבר לתובע על ידי בית המשפט והפרקליטות, כי אין אפשרות למחיקת הרשעה מהמרשם הפלילי.

לאור האמור, הודיע התובע ביום 31.5.04 לבית המשפט, על כוונתו לבטל את עסקת הטיעון, והנתבע הצהיר כי הוא משתחרר מהייצוג. לפיכך, מונה לתובע עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית.

לטענת התובע, מעשי הנתבע ו/או מחדליו, גרמו להרשעתו, ואף ערעורו נדחה.