ספן בעמ נ' קרמרמן ואח'

החלטה

1.לפני "בקשה בכתב מטעם הנתבע 1" ומטרתה לקבוע, כי כתב התביעה לא הומצא לידיו כדין.

2.תביעה זו הוגשה בחודש יולי 2012 נגד 4 נתבעים ע"י ספן בע"מ (בכינוס נכסים ובפירוק) באמצעות עו"ד אילן שביט – שטריקס בתוקף תפקידו כמפרק וכונס נכסים של חברת ספן (לצורך הנוחות יכונה: עו"ד שביט – שטריקס: "המפרק").

התביעה הוגשה לאחר שבמסגרת תיק פר"ק 385/06 שהתנהל בביהמ"ש המחוזי בנצרת, במסגרת בקשה למתן הוראות שהגיש המפרק בבש"א 258/10 ובקשה מס' 5, אישר בימ"ש למפרק להגיש את התביעה בבימ"ש אזרחי מוסמך.

3.המפרק הגיש בתיק שלפני בקשה (בקשה מס' 3) במסגרתה ביקש מבימ"ש לקבוע, כי המצאת כתב תביעה שביצע לעו"ד דוד פורר ומשרדו, כבאי כוחו של הנתבע 1, הינה המצאה תקפה לכל דבר.

לחלופין ביקש לקבוע, כי הוא רשאי להמציא לנתבע 1 את התביעה מכח החלטת בימ"ש של פירוק המתירה המצאת הבקשה בהתאם לתקנה 500 לתקסד"א.

בהחלטתי מיום 12/12/12 דחיתי את הבקשה.

קיבלתי את עמדת עו"ד פורר ולפיה יפוי הכח שניתן לו ולמשרדו ביום 17/10/10 הוגבל באופן מפורש רק להליכים שהיו קשורים לבקשה למתן הוראות במסגרת תיק פר"'ק 385/06.

כמו כן קבעתי, כי משלא הוגשה בתיק זה בקשה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט, אזי לא "קנה" בימ"ש זה את הסמכות העניינית הבינלאומית לדון בתביעה נגד הנתבע 1, וככל שתוגש בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, היא תידון לגופה.

4.המפרק הגיש ערעור על החלטתי במסגרת ע"ר 10095-01-13 ובפסה"ד מיום 23/1/13 נקבע ע"י כב' השופטת צ'רניאק כדלקמן:

"לאחר שב"כ המערער הסכים להתרכז בבקשתו החילופית שעמדה לפני כב' הרשמת ערב ההחלטה נושא הערעור, אני קובעת כי היתר ההמצאה שניתן למערערת במסגרת הבקשה למתן הוראות חל בנסיבות מקרה זה גם על כתב התביעה שהוגש בהתאם להוראות ביהמ"ש של פירוק ואשר הנטען בו זהה לנטען בבקשה למתן הוראות.

לפיכך, קביעתה של כב' הרשמת בהחלטה נושא הערעור ולפיה על המערערת להגיש בקשה להיתר המצאה, מבוטלת.

סכום ההוצאות שנקבע בהחלטת כב' הרשמת לטובת המשיבים יבוטל בזאת בהסכמתם.

אין בהחלטה זו כדי לומר שטענות המערער בערעור מן הבחינה המשפטית לא היו מוצדקות כי אם שהמערערת בחרה ללכת בדרך הפרקטית שהצעתי לה בהמלצה, זאת ותו לא.

אין צו להוצאות בהליך זה".

5.בבקשה שלפני, טוען הנתבע 1 באמצעות עו"ד פורר, על פי יפוי כח מוגבל, כי כתב התביעה נשלח לנתבע 1 בארה"ב שלא בהתאם לפסק דינה של כב' השופטת צ'רניאק בע"ר 10095-01-13 ושלא לפי היתר ההמצאה שניתן בפש"ר 385/06, בש"א 258/10 ולכן אין לראות בכך כהמצאה כדין.

נטען, כי שלא כפי שנאמר ע"י ב"כ המפרק בערעור, ולפיו ניתן היתר המצאה במסגרת הבקשה למתן הוראות בתיק הפירוק ביום 18/5/11 (עמ' 2 שורות 4 – 5 לפרוטוקול הערעור מיום 23/1/13), הרי שהחלטה זו מיום 18/5/11 כלל לא עסקה בנושא היתר המצאה.

היתר המצאה ניתן בהחלטת בימ"ש המחוזי בנצרת מיום 18/4/10.

בעקבות ההיתר שניתן בתיק הפירוק, ביצעה התובעת בהליך שם המצאה עפ"י הקבוע באמנת האג – 1965 ובתקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965 תשל"ו – 1975.

ניסיון ההמצאה בוצע ע"י הרשות המוסמכת "המחלקה לסיוע משפטי למדינות זרות – הנהלת בתי המשפט". כתבי הטענות תורגמו, היה אישור נוטריוני ועוד.