ספיר נ' שהם ואח'

פסק דין

הצדדים הסמיכוני לפסוק בתביעה זו בהתאם להוראות סעיף 79א' לחוק בתי המשפט בכפוף לתנאים המצוינים בפרוטוקול הדיון מיום 5.1.10.

מדובר בתביעה לפיצוי התובעת, שהינה קטינה, ילידת 2001, בגין נזק שנגרם לה, כך נטען, כתוצאה מכך שביום 17.3.06 בהיותה בגן הילדים, נפלה ונחבלה במצחה. לטענת התובעת, נפילתה ארעה בעת ששיחקה בעגלת קוביות העשויה ממסגרת ברזל ועליה משטח עץ רחב (להלן: "המתקן"), אשר הוצבה בחצר ושימשה את הילדים כמגלשה. כתוצאה מהגלישה על המתקן, נפלה ממנו ונחבלה כאמור.

הנתבעים מודים שהתובעת נפלה בעת ששיחקה במתקן אולם לטענתם המדובר במתקן שאינו יוצר כל סיכון מיוחד לילדים וכי לא הוכח כי נפילתה וחבלתה של התובעת, נובעים משימוש שנעשה במתקן ואשר יצר לגביו סיכון מיוחד. לענין זה מפנים הנתבעים להודעה הראשונית והמיידית שמסרה נתבעת מס' 1 מי ששימשה כגננת בגן, ולפיה: "ספיר שיחקה בעגלת קוביות שנמצאת בחצר לשירות הילדים למשחק וקיבלה מכה במצח".

ב"כ התובעת הדגישה בטיעוניה כי אחריות הנתבעים נובעת מכך שנעשה במתקן שימוש היוצר סיכון שכן, הצבת המתקן כמגלשה בעוד שהוא לא נועד לכך, יצר את הסיכון שילדים כמו התובעת, יפלו ממנו ויחבלו. כמו כן הודגש כי במקרה כגון זה, כאשר מדובר בילדים רכים בשנים, חובת ההשגחה של הגננת והסייעת בגן, הינה מוגברת (לעומת ילדים בגילאי ביה"ס) והעדר ההשגחה ואי מניעת המשחק במתקן ליעוד שלא נועד לו, הם שיצרו את הסיכון אשר התממש וגרם לחבלת התובעת.

ב"כ הנתבעים לעומת זאת חזר והדגיש כי מדובר במתקן שאין בו כל סכנה וכי בהעדר סכנה, לא נדרשת מידת פיקוח מיוחדת או מוגברת מצד הגננת או הסייעת. ב"כ הנתבעים הפנה לפסיקה מגוונת הן של בית משפט העליון והן של בתי משפט מחוזיים ושלום בהן נדחות תביעות בגין חבלות שונות שנגרמו לילדים במסגרת החינוכית בה הם שוהים, תוך קביעה כי אין מקום להציב דרישת פיקוח כה מחמירה אשר משמעותה כי בכל רגע נתון, צריכה הגננת/סייעת/מורה להשגיח על כל ילד וילד ואין כל אפשרות למנוע לחלוטין מקרים של נפילת ילדים, שהינם מקרים המתרחשים מסיבות שונות ומגוונות ואין לאנשי הצוות החינוכי כל יכולת לשלוט עליהם או למנוע אותם לחלוטין.

לאחר עיון מדוקדק בפסיקה הרבה אליה הפנה ב"כ הנתבעים, ועל אף שמקובלת עלי בעיקרון הטענה כי אין אפשרות למנוע באופן מוחלט נפילה של ילדים בעת שהותם במוסדות חינוכיים, ואין להטיל על אנשי הצוות החינוכי חובה מוגברת מזו שאנו דורשים מהורי הילדים (שגם תחת פיקוחם לעיתים יכול הילד להפגע במהלך משחק), הרי שבנסיבות הענין ובהתחשב בגיל התובעת במועד קרות הארוע ובעובדה כי המתקן שממנו נטען כי נפלה התובעת, איננו מתקן המיועד למשחק ילדים, ובהסדר הדיוני, אין מקום לדחיית התביעה במקרה זה.

יחד עם זאת, לאחר שהתרשמתי באופן בלתי אמצעי מהצלקת המזערית שנותרה מעל הגבה הימנית של התובעת, ובהתחשב בשאלת האחריות הכבדה שמעוררת תביעה זו, אני סבורה כי יש לפסוק את הפיצוי במתינות ותוך שקלול מלוא טענות הצדדים והעובדה כי בהסכמתם הביאו לחסכון משמעותי בהוצאות משפט נוספות ומיותרות.

לפיכך אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת את הסך הכולל של 6,000 ₪.

הסכום ישולם לתובעת באמצעות בא כוחה וזאת בתוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, י"ט טבת תש"ע, 05 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.