ספיר מיכל נ' הראל בע"מ - חברה לבטוח ואח'

פסק דין

אעובדות

1.התובעת מתגוררת בישוב שערי תקוה המסווג כוועד מקומי מול הנתבעת 3 המסווגת כמועצה אזורית (להלן: "המועצה").

2.המועצה הוקמה מכח צו של מפקד כוחות צה"ל באיו"ש והכוחות הנתונים לה מופיעים בתקנון המועצות האזוריות באיו"ש (צו מס' 783).

3.התובעת רשומה כבעלים של רכב פרטי תוצרת סובארו מס' רישוי 82-071-87 (להלן: "הרכב"). הרכב היה מבוטח ביום 20.12.06 אצל הנתבעת 1 (להלן: "הראל").

4.הנתבעת 2 (להלן: "אבנרי") מעניקה למועצה שירותי אחזקה למערכת הביוב בישובים, בין השאר גם לישוב שערי תקוה.

5.עפ"י הנטען בכתב התביעה ובתצהיר עדותה הראשית של התובעת, היא נסעה ברכב סמוך לשעה 15.00 בישובה בתאריך הנ"ל כאשר חשה כי היא מאבדת שליטה ברכב. הרכב עצר לרוחב הכביש.

6.התובעת יצאה מרכבה ושכן שעבר במקום ובקש לסייע לה החליק אף הוא. התובעת נבהלה מהמראות והחליקה במקום בו עמדה ונפגעה (האמור בסעיפים 5 ו-6 יקרא להלן: "האירוע").

7.עקב האירוע פנתה התובעת לרופאת המשפחה והאחרונה הפנתה אותה לביה"ח ומשם שוחררה לביתה עם המלצות למנוחה (היא הייתה בהריון באותה תקופה).

8.בכתב התביעה עותרת התובעת לחייב כ"א מהנתבעים (עפ"י גדרי אחריותו) לשלם לה פיצוי בגין נזקיה.

ב.הדיון

1.התובעת טוענת כי:

א.הביוב שבאחריותה של המועצה ובטפולה של אבנרי עלה על גדותיו וזרם ברחוב בו נסעה. הוא הגורם לאבוד השליטה ברכב ולאבוד שווי המשקל שממנו נחבלה התובעת.

ב.היא המשיכה בנסיעה לאחר שעובד אבנרי הורה לעשות כן.

2.הראל טוענת כי:

א.הארוע אינו תאונת דרכים כמשמעות הביטוי בחוק לפיצויי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "חוק הפלת"ד").

ב.האירוע לא התרחש "עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה" ולכן יש להטיל אחריות על מי מהנתבעות 2-3 עפ"י הנורמה הקבועה בפקודת הנזיקין.

3.אבנרי והמועצה טוענות כי:

א.מוכחשות נסיבות האירוע כפי שאלו מתוארות ע"י התובעת. ככל שאכן ארע האירוע הנטען יש לסווגו כתאונת דרכים כמשמעות המונח בחוק הפלת"ד.

ב.התובעת מעדה, ככל שמעדה, בעקבות שימוש ברכב מנועי ועל כן עפ"י עקרון יחוד העילה האחראית תהא הראל ולא הן.