אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ספירא נ' ביק

ספירא נ' ביק

תאריך פרסום : 25/03/2018 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון ירושלים
1307-18
21/03/2018
בפני השופט:
ד' מינץ

- נגד -
המבקש:
אלן ספירא
עו"ד אמיר אלטשולר ועו"ד עדינה סקוצ'ילס
המשיב:
יורגן ביק
החלטה
 

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' שבח, סגנית נשיא) מיום 15.1.2018 במסגרתו התקבלה בקשת המשיב לאישור פסק בוררות של המוסד לבוררות של הבורסה ליהלומים מיום 23.2.2016 בו חויב המבקש לשלם למשיב סך של 1,644,167 דולר ארה"ב, ונדחתה בקשת המבקש לביטול הפסק.

 

  1. המבקש היה במועדים הרלוונטים בעל השליטה בחברה ישראלית (חברת א.ס.ד. דיימונדס, להלן: החברה הישראלית) ובחברה אמריקאית (A. S. Diamonds, להלן: החברה האמריקאית). המבקש הוא גם שותפו לשעבר של המשיב. בין שני השותפים נתגלעה המחלוקת אשר פרטיה לא הובהרו כדבעי לפני בית משפט זה (הן מפני שבית המשפט המחוזי לא פירט בפסק דינו את מקור המחלוקת והן בשל כך שבבקשה הנוכחית המבקש לא טרח לספר על אודותיה). מכל מקום המבקש הוזמן להשתתף בהליך בוררות כדי להכריע בסכסוך שיש לו עם המשיב (להלן: הסכסוך).

 

  1. המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים בבית המשפט המחוזי הייתה בעיקר סביב קיומו של הסכם בוררות בר תוקף המחייב את המבקש להשתתף בהליך בוררות בעניין הסכסוך. ביום 6.7.2010 חתם המבקש על התחייבות כלפי מפעלי "בורסת היהלומים הישראלית (1965) בע"מ" (להלן: ההתחייבות ו-הבורסה בהתאמה). אין מחלוקת שההתחייבות נחתמה שעה שהחברה הישראלית שכרה נכס בבורסת היהלומים ברמת-גן. סלע המחלוקת היה באשר לשאלת תוקפה של ההתחייבות בכל הנוגע לכבילתו של המבקש בהסכם בוררות מחייב אל מול המשיב. בית המשפט המחוזי קבע כי למרות שההתחייבות נחתמה כחלק מהסכם השכירות של הנכס עבור החברה הישראלית מהבורסה, יש בהתחייבות כדי להצביע על קיומו של הסכם בוררות בין המבקש לבין המשיב.

 

  1. במסגרת בקשתו דכאן תוקף המבקש את הכרעת בית המשפט המחוזי בק"נ טעמים. ביניהם: שכתב ההתחייבות היה ספציפי והוא כבל אך ורק את החברה הישראלית בהסכם עם הבורסה כאשר המבקש לא היה צד לעסקה האמורה; שבית המשפט "הרים מסך" בין החברה הישראלית לבינו שלא כהלכה; שההתחייבות נסמכת על תקנון הבורסה המחייב את חברי הבורסה לנהל כל סכסוך הקשור במסחר ביהלומים בהליך של בוררות, אך המבקש אינו חבר בבורסה; כי ההתחייבות ניתנה רק בהקשר של השכרת הנכס; כי ההתחייבות נכתבה בשפה העברית אשר המבקש אינו בקי בה; כי המשיב פעל במסגרת החברה האמריקאית אשר אף היא איננה צד להתחייבות; כי המבקש טען החל מזימונו הראשון להליך הבוררות כי הוא כופר בסמכות הבוררים לדון בסכסוך וכי טענותיו נפלו על אוזניים ערלות; כי השתתפותו בבוררות באמצעות "שיחות וידאו" הייתה תחת שמירת טענותיו שאין סמכות לבוררים לדון בסכסוך.

 

  1. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.

 

  1. ראשית ייאמר כי המבקש לא טען ולא הצביע על נימוק כלשהו המצדיק התערבות ערכאה זו ב"גלגול שלישי". כך נפסק גם לאחרונה (במסגרת רע"א 154/18 לנדקו ישראל יזום וניהול בע"מ נ' מועצה מקומית באר יעקב, פסקה 24 (15.3.2018)) כי:

 

לפי הלכת חניון חיפה, בית משפט זה לא ייעתר לבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אלא במקרים חריגים בהם הבקשה מעוררת שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים ומצדיקה בירור שיפוטי נוסף, או כאשר עלול להיגרם עיוות דין חמור. הלכה זו תקפה אף ביחס לבקשות רשות ערעור על החלטות בית משפט מחוזי בענייני בוררות (ראו, למשל: רע"א 7873/17 שמואל יחיא נ' Eagle Overseas Properties Inc (7.11.2017); רע"א 3744/17 עארף ג'בארין נ' מוחמד אגבריה (19.9.2017); רע"א 20141/17 עמוס אופיר נ' עירית קדרון (15.6.2017); א' גורן בוררות 463 (2018), להלן:גורן)).

 

 

           ואכן גם בענייננו כאמור, לא מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים המצדיקה בירור שיפוטי נוסף. מדובר בטענה "שגרתית" שלא נחתם הסכם בוררות המחייב את המשיב להשתתף בהליך הבוררות. הא ותו לא.

 

  1. סעיף 1 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 קובע כי "הסכם בוררות" הוא "הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו". הבורר יונק אפוא את סמכותו מהסכם הבוררות בו גם נקבעים גבולותיה של הבוררות (גורן, בעמ' 41). תוקפו של הסכם הבוררות מותנה בכך שתהיה הסכמה בכתב לקיום הבוררות מצד כל המשתתפים בה (רע"א 4928/92 עזרא נ' המועצה המקומית תל-מונד, פ"ד מז(5) 94 (1993), להלן: עניין עזרא). ללא הסכמה, אין הליך בוררות (ע"א 177/88 הוטרר נ' רוזנברג, פ"ד מג(4) 495 (1989)). באמור אין כל חדש אפוא, וטענת המבקש כי לא נתן את הסכמתו לקיום הבוררות אינה שאלה עקרונית משפטית או ציבורית החורגת מדלת אמותיו של העניין הקונקרטי השנוי במחלוקת בין הצדדים במקרה זה. לו בשל טעם זה לבדו אפוא, דין הבקשה להידחות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ