ספורטה נ' תביעות תעבורה נגב ואח'

החלטה

זו בקשה להתיר למבקש להישפט בהעדר בגין שני דו"חות מסוג ברירת משפט שנרשמו לחובתו במהלך שנת 2005.

ב"כ המבקש מצהיר כי המבקש שילם את הקנסות בגין שני הדו"חות ולראיה צורפו העתקים של הדו"חות עם קבלת תשלום .

עיקר הטענה הינו כי המבקש לא הוזהר לגבי השלכות מתשלום על ענין צבירת נקודות, כאשר לטענתו מספר הנקודות המיוחס לכל עבירה היה צריך להיות רשום על הדו"ח.

אין אני סבור כי מדובר בפגם מהותי, כל בר דעת ונהג וותיק יודע על שיטת הנקודות, שמופיעה בתקנות התעבורה ואין אני סבור כי רק בשל טענה זו יש הצדקה לפתוח שערי בית המשפט בגין דוחות אלה כ – 5 שנים אחרי ביצוע העבירות.

המבקש היה צריך לבדוק בעצמו הן את חומר ראיות והן את ההשלכות מתשלום הקנס לפני התשלום. תשלום קנס מהווה לפי סעיף 229 (ח) ל-חסד"פ הרשעה וריצוי העונש .

מעבר לכך, עיון בדו"חות עצמם וכן מהנימוקים שבבקשה, אין אני רואה טענה מצד הנאשם לגבי הגנה ראויה לעצם רישום הדו"חות, ולכן גם מסיבה זו אין מקום לקבלת הבקשה.

מכל המובא לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ל' שבט תש"ע, 14 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: