סע"ש 8714-07-15

1.לפנינו תביעה של עובד, מבקש מקלט מסודאן (להלן – התובע) כנגד מעסיקתו לזכויות סוציאליות שונות.

2.התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת בגין דמי חגים, פיצוי על העדר הפרשות לקרן פנסיה וקרן השתלמות, דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי נסיעות וגמול שעות נוספות. עוד עתר התובע לפיצוי בגין אי הנפקת תלושי שכר כדין ואי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה.

3.הנתבעת סיפקה שירותי ניקיון למועצה מקומית גני תקווה (להלן – המועצה). התובע טען כי הוא עבד אצל הנתבעת בעבודות ניקיון במועצה החל מיום 15.8.12 ועד ליום 30.1.15. התובע התפטר במטרה לחזור למולדתו, דבר שלא התממש מאחר שנשאר בארץ כדי לעמוד על הזכויות המגיעות לו.

4.לגרסת התובע סוכם אתו שהוא יקבל סך של 25 ₪ לשעה בשנת 2012 והחל משנת 2013 סך של 28 ₪ לשעה. תלושי השכר שקיבל התובע מנתבעת החל מחודש ינואר 2013 הם פיקטיביים לטענתו, ואינם משקפים את השכר שסוכם אתו ואת שעות העבודה בפועל. עוד טען כי הוא זכאי לדמי חגים בגין כל תקופת העבודה (15 ימים).

5.על הצדדים חל צו ההרחבה בענף הניקיון והתחזוקה ועל הנתבעת היה להפריש עבור תגמולים ופיצויים בגין כל תקופת העבודה של התובע. כך גם לגבי ההפרשות לקרן השתלמות, כאשר הנתבעת ניכתה משכר התובע החל מחודש 10.14 בגין הפרשות לקרן, למרות שזו לא נפתחה.

התובע עתר לקבלת פיצוי בגובה ההפרשות שלא נעשו כדין.

כמו כן דרש התובע פדיון חופשה ודמי הבראה בגין כל תקופת העבודה, שלגרסתו לא שולמו לו, ודמי נסיעות.

6.התובע טען כי הוא עבד בימי א' עד ה' - 8 שעות ביום וימי ו' 6 שעות, כך שבממוצע עבד 15 שעות נוספות לשבוע, שלא שולמו לו בהתאם לדין.

7.כאמור, לגרסת התובע תלושי השכר שהונפקו על ידי הנתבעת לוקים בחסר, בחלק מהם אין פירוט של שעות העבודה ולא נרשם תעריף השכר האמתי. כמו כן התובע לא קיבל כלל תלושים בגין שנת 2012. על כך מבקש ב"כ התובע לחייב את הנתבעת בפיצוי לדוגמא בסך 20,000 ₪. עוד נטען כי התובע לא קיבל הודעה לעובד על תנאי עבודה, ובשל כך ביקש לחייב את הנתבעת בפיצוי בסך של 5,000 ₪.

8.הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי העסיקה את התובע החל מחודש ינואר 2013 ועד לחודש ינואר 2015. התובע עזב את עבודתו בסוף אוגוסט 2014, שב באוקטובר 2014 ונטש שוב ללא כל הודעה מוקדמת בחודש ינואר 2015, כך שהוא עבד 24 חודשים בלבד.