סע"ש 8636-01-15 כהן נ' שרנסקי ואח'

התובע הגיש תביעה לקבלת פיצויי פיטורים ופיצוי בשל פיטורים "על רקע עדתי, גזעני, כוחני ומתוך נקמנות" בסך 200,000 ש"ח. לטענת התובע עבד כטכנאי במוסך הסוכנות היהודית מיום 1.4.1954 ועד לפיטוריו ביום 31.3.1958.

בפניי בקשת התובע לפטור מאגרה. הנתבעת התנגדה לבקשה.

התובע טען כי אין ביכולתו לעמוד בתשלום האגרה, לנוכח מצבו הכלכלי, האישי והבריאותי. התובע צירף אסמכתאות שונות וביניהן דפי חשבון עו"ש כפי שנדרש. התובע טען כי אינו מקבל פנסיה. התובע מסר כי הוא מקבל קצבת זקנה בסכום של 2,014 ₪ ואשתו מקבלת קצבת זקנה בסך 2,871 ₪, פנסיה של 4,000 ₪ ולעיתים גם שכר עבור עבודתה בצהרון בסך 2,000 ₪. בני הזוג משלמים משכנתא חודשית של 2,200 ₪ עבור ביתם. לתובע ואשתו רכב משנת 2013. לטענת התובע הוא עבד בנתבעת ופוטר באופן משפיל וכוחני ומטעמים שאינם ענייניים. הוא לא תבע זכויותיו במועד בשל מצב בריאותי שלו ושל אמו וכן חששו מלתבוע ועל כן יש לאפשר לו לתבוע זכויותיו כיום.

הנתבעת טענה כי תביעתו של התובע היא תביעה מופרכת, אשר התיישנה כבר לפני למעלה מ-50 שנה. התובע לא הביא כל אישור בדבר עבודתו אצל הנתבעת וסיומה, ולנתבעת אין כל תיעוד על עבודתו הנטענת אצלה. לטענת המבקש הוא פוטר עוד בשנת 1958, דהיינו לפני שנחקק חוק פיצויי פיטורים, כך שגם לו היתה נכונה טענתו – לא היה כל בסיס חוקי לזכות לקבלת פיצויי פיטורים. עוד לטענתה התובע אינו מעלה טעם חריג לאי תשלום האגרה ולכך שידו אינה משגת לשלמה. זאת מאחר שיש ברשותו בית ורכב משנת 2013 וכן הכנסה משותפת חודשית וקבועה לו ולאשתו בסכום מספיק לתשלום האגרה, ובנוסף מקבל ככל הנראה גמלת נכות בסכום שלא פורט.

הואיל ומעיון בבקשות לא עולה צורך בקיום דיון במעמד הצדדים, אני קובע בזאת, בהתאם לאמור בתקנה 12(ה) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008, כי הבקשה לפטור מאגרה תידון על יסוד טיעוני התובעות בכתב.

תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008 (להלן: "התקנות") קובעת כך:

"(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.