סע"ש 7816-12-14

1.ביום 22/10/15 נתנה החלטת בית הדין במסגרתה ניתן צו הדדי לגילוי ועיון במסמכים בתוך 30 יום מקבלת אותה החלטה.

כעולה מרישומי בית הדין ההחלטה הומצאה למשרד ב"כ הנתבעת ביום 28/10/15, כך שהמועד האחרון להגשת תצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעת היה ביום 29/11/15.

2.ביום 20/12/15 הוגשה בקשה מטעם התובע לפיה טרם התקבל גילוי ועיון במסמכים מטעם הנתבעת ועל כן התבקש בית הדין לחייב את הנתבעת לגלות את מסמכיה תוך חיובה בהוצאות ולהאריך את המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע.

3.בהחלטת בית הדין מאותו יום, הועברה הבקשה לתגובת הנתבעת עד ליום 29/12/15, ועוכב המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע.

כעולה מרישומי בית הדין ההחלטה הומצאה למשרד ב"כ הנתבעת ביום 21/12/15 באמצעות הפקס, אך עד למועד זה לא הוגשה כל תגובה מטעמה וכעת מונחת בפני בקשת התובע ליתן החלטה בהעדר תגובה מטעם הנתבעת.

4.אינני רואה מקום ליתן החלטה נוספת בדבר חובתה של הנתבעת להגיש תצהיר גילוי מסמכים מטעמה, שכן החלטה זו ניתנה כבר ביום 22/10/15.

עם זאת, תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן - התקנות) קובעת לעניין אי קיום צו בית הדין לגילוי ועיון במסמכים, כי:

"לא קיים בעל דין צו שניתן על פי תקנת משנה (א) או (ב), רשאי בית הדין או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו או למחוק את כתב טענותיו" (ההדגשה הוספה - א.ר.ק.).

5.בנסיבות המקרה שבנדון, לנוכח התעלמותה המתמשכת של הנתבעת מהחלטות בית הדין - איני רואה מנוס אלא מלעשות שימוש בסמכות המוקנית לי לפי תקנה 46(ד) לתקנות, ולהורות על מחיקת כתב ההגנה שהגישה הנתבעת בתיק זה.

כמו כן הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך כולל של 1,500 ₪ לתשלום תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפעל.

6.התובע רשאי להגיש בקשה למתן פסק דין בתביעתו כנגד הנתבעת בתיק שבכותרת בתוך 21 יום.