סע"ש 67189-12-14

1.הנתבעת 2 הינה חברת כוח אדם שסיפקה בין היתר כוח אדם עבור הנתבעת 1, שהיא חברת בניה. התובע, אזרח אריתריאה שהיה במעמד של מבקש מקלט בישראל, הועסק על ידה במשך כשלוש שנים מיום 10.8.11 עד ליום 10.10.14. עם סיום עבודתו הגיש את התביעה שבפנינו, שבגידרה הוא טוען בין היתר ששתי הנתבעות היו מעסיקותיו במשותף.

דיון קדם משפט התקיים ביום 15.6.15 בפני כב' הרשמת (כתוארה אז) דפנה חסון זכריה. ביום 25.11.15 נחקר התובע על תצהירו בעדות מוקדמת, לאחר שהודיע על כוונתו לעזוב את הארץ במסגרת תוכנית "עזיבה מרצון". ביום 18.5.16 התקיים דיון ההוכחות בפני מותב זה. במהלכו נחקרו מר אבי כהן, מנהל התפעול של הנתבעת 2 ומר ג'אן דוויג'י, "איש שטח" בנתבעת 2. לאחריו, הגישו הצדדים סיכומים בכתב. עתה, משנאספו אלה לתיק בית הדין, הגיעה העת לדון ולהכריע.

דיון והכרעה

האם הועסק התובע בחצרי חברות אחרות, מלבד חצריה של הנתבעת 1?

2.בין הצדדים קיימת מחלוקת עובדתית בשאלה האם התובע הועסק באתרי בניה של חברות נוספות מלבד הנתבעת 1, כטענת הנתבעת 2, או שהועסק לאורך כל תקופת עבודתו רק באתרים של הנתבעת 1. לאחר בחינת מסכת הראיות וטענות הצדדים, אנו קובעים שהתובע הוכיח שהוא הועסק רק באתרי בניה של הנתבעת 1. להלן נפרט כיצד הגענו למסקנה זו:

ראשית בכתב התביעה טען התובע שהועסק אך ורק באתרים של הנתבעת 1. בכתב ההגנה אישרה זאת הנתבעת 2 באופן שאינו משתמע לשתי פנים: "התובע אכן הועסק באמצעות הנתבעת 2 אצל הנתבעת 1" (סעיף 6.2 לכתב ההגנה). בכתב ההגנה אין כל אזכור לטענה שהועלתה על ידי הנתבעות רק בהמשך ההתדיינות, בדבר כך שהתובע הועסק באתרים של חברות אחרות. מכאן, שעל פני הדברים הנתבעות כבר בכתב ההגנה הודו, חד וחלק, בדבר העסקתו של התובע בחצרי הנתבעת 1 לאורך כל תקופת עבודתו, והן היו מנועות מלטעון אחרת בהמשך ההתדיינות, בלא לבקש לתקן את כתב הגנתן בנקודה מהותית זו;

שנית התובע בתצהירו חזר על גרסתו לפיה הועסק לאורך כל תקופת העסקתו באתרים של הנתבעת 1. למעט שאלה בודדת, התובע לא נשאל אודות כך בחקירתו הנגדית, ואף שהשיב לשאלה "כשהוצבת בהוד השרון, אצל איזה חברה הוצבת לעבודה?" בכך ש"מה שאני יודע זה שעבדתי אצל טוטאל", לא מצאנו שיש בתשובתו זו כדי לכרסם בגרסתו בדבר כך שהועסק רק באתרי בניה של הנתבעת 1;

שלישית מעיון בתצהיר המפורט שהגיש מר כהן בשם הנתבעות, ומעיון בתצהיר הנוסף שהגיש ג'אן בשם הנתבעות, עולה שאין בשני התצהירים התייחסות, ודאי שלא התייחסות מפורשת, לאתרים שבהם הועסק התובע, ובאופן ספציפי אין בהם כל טענה – תוך נקיבה בשם – בשמות של "משתמשים בפועל" אחרים, מלבד הנתבעת 1, שבחצריהם הוצב לכאורה התובע;

רביעית התצהירים היחידים שהוגשו בתיק הינם תצהירים מטעם עובדי הנתבעת 2. דהיינו, לא הוגש תצהיר ולא הובאה כל עדות אחרת מטעם הנתבעת 1, ולכן אין בפנינו כל עדות וגם לא ראיה אחרת מטעמה של נתבעת זו בדבר כך שהתובע לא הועסק בפועל בחצריה במשך כל תקופת עבודתו;