פלוני נ׳ בית הכלב בע״מ

האם זכאי התובע לגמול עבודה בשעות נוספות בגין מתכונת העסקה של 12 שעות? וכיצד יש להתייחס לרכיב ה"בונוס" שהופיע בתלושי השכר שלו, לעיתים יותר מפעם אחת באותו התלוש? אלה בתמצית השאלות העיקריות שבמחלוקת בין הצדדים.

התשתית העובדתית ומהלך ההתדיינות

הנתבעת הינה חברה רשומה המפעילה חנויות לממכר מזון לבעלי חיים. התובע הועסק בחנות הנתבעת ברח' xxx, תחילה כמוכר ולאחר מכן כמנהל החנות. התובע הועסק החל מיום 4.4.2006 ועד ליום 5.11.2017 לאחר שהודיע על התפטרותו לצורך טיפול בילדיו בעקבות לידתם (נספחים 2-3 לתצהירו).

בין הצדדים לא נחתם הסכם עבודה, ואף לא נמסרה לנתבע הודעה על תנאי עבודה. שכר היסוד של התובע עמד על 6,620 ₪. שתי המחלוקות המרכזיות שבין הצדדים, בהן נידרש להכריע, הן בשאלה האם הועסק התובע בשעות נוספות, וכן בשאלה מהי משמעות רכיב ה"בונוס" המופיע בתלוש השכר.

התובע הגיש את כתבי התביעה שבפנינו ביום 26.6.2018. במסגרת עתר לתשלום פיצויי פיטורים וכן לקבלת תשלום בגין עבודה בשעות נוספות, הפרשי הפרשות פנסיוניות, פדיון חופשה, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד ופיצוי בגין תלושי שכר לא תקינים.

הנתבעת הגישה כתב הגנה ביום 20.9.2018 ובד בבד עם הגשתו מסרה לתובע "מבלי לפגוע בטענות" המחאה בגין יתרת פיצויי הפיטורים שלו, על סך של 40,007 ₪.

ביום 19.12.2018 התקיים דיון מקדמי בפני אב בית הדין במסגרתו הבהיר ב"כ התובע כי שאלת זכאותו של התובע ליתרת פיצויי הפיטורים נעוצה במחלוקת בנוגע להכללת רכיב ה"בונוס" כחלק מבסיס השכר של התובע. בסיום הדיון נקבע התיק להוכחות.

התובע הגיש תצהירי עדות ראשית שניתנו על ידי אשתו הגב' פלונית; על ידי גב' ילנה דולשקביץ' שהינה עובדת בחנות "אלסי" הסמוכה לחנות שבה עבד התובע ולקוחה שלו; על ידי הגב' ויקטוריה סורקין שעבדה אצל הנתבעת לסירוגין בתקופה המקבילה לתובע, ועל ידי התובע עצמו.

הנתבעת הגישה תצהירים שניתנו על ידי הגב' ליאת טל, מנהלת ובעלת שליטה בנתבעת; על ידי הגב' רות בן עוזי, מנהלת חברת אורפז שירותי חשבונאות שניהלה בתקופה הרלוונטית את הנהלת החשבונות של הנתבעת; ועל ידי מר אלירן פנחס, חתנה של הגב' טל ועובד בחנות. כן הוגש תצהיר של הגב' עידית פאוור, לקוחה בחנות הנתבעת.

דיון הוכחות התקיים ביום 22.2.2021, הדיון הוקלט, ולאחר שהתמלול הועבר לבית-הדין נחתם הפרוטוקול ביום 10.5.2021, וניתנה החלטת על הגשת סיכומי הצדדים. עתה, משנאספו סיכומי הצדדים לתיק בית-הדין, הגיעה העת לדון ולהכריע.

תמצית טענות הצדדים

התובע טוען שמשך מרבית תקופת עבודתו עבד במשמרות בנות 12 שעות שעליהן לא קיבל גמול עבודה בשעות הנוספות, ועל כן יש לחייב את הנתבעת לשלם לו גמול עבודה בשעות נוספות. כן הוא טוען שהנתבעת סירבה לבקשותיו להעלאות שכר, ותחת זאת החלה לשלם לו את רכיב ה"בונוס" שהועלה בהדרגה עד שהגיע ל-1,250 ₪ לחודש, וזאת כדי להימנע מהגדלת שכר הבסיס, ומבלי שנקבעו תנאים או דרישות נוספות לקבלת רכיב זה. לטענתו, לאחר לידת תאומיו ועם סיום חופשת הלידה שלה, שבה אשתו לעבודתה, ומאחר שהיה בהתאוששות מניתוח הבקע המפשעתי שעבר, החליטה המשפחה כי הנכון הוא שהוא יישאר לטפל בילדיו ולא יחזור לעבודתו בה נדרש להרים משאות כבדים. אי לכך, הודיע למעסיקתו על התפטרות לצורך טיפול בילדים ועל כן הוא זכאי למלוא פיצויי הפיטורים. עוד הוא טוען כי הנתבעת מחקה לו ימי חופשה מבלי שהודיעה לו על כך מראש ועל כן יש לחייבה בפיצוי בגובה הימים שנמחקו.

הנתבעת טוענת כי התובע עבד שנים ארוכות מבלי להתלונן על תנאי העבודה, ובכך יצר לה נזק ראייתי בכך שלא שמרה דוחות נוכחות, וכי הוא ידע היטב שה"בונוס" המשולם לו הוא בגין העלאת מחזורי המכירה ולכן הוא ניתן בסכומים משתנים. עוד טענה כי התובע לא היה עובד טוב, כי נעדר מעבודתו לעיתים קרובות, כי לקח אוכל וציוד לחתולים מבלי לשלם עליו, וכי תכנן את עזיבתו בחוסר תום לב, לאחר שניצל את כל ימי החופשה והמחלה שעמדו לרשותו. לטענתה, במרבית תקופת עבודתו הוא לא עבד שעות נוספות וכי ככל שעשה שעות נוספות, אלה שולמו לו ברכיב שכונה אף הוא "בונוס" ושולם בתלוש. על כן הוא אינו זכאי לזכויות הנתבעות על ידו.

נבחן את טענות הצדדים להלן.

דיון והכרעה