סע"ש 58910-02-16 מחמד אב עקל נ' רון

בפני מס' בקשות בהליך אדון בהן כסדרן.

הבקשה הראשונה היא של התובע לקבלת אורכה לתשלום הערובה בנימוק של הבר"ע שהגיש.

בתאריך התקיים דיון בבר"ע זו יחד עם שתי בר"ע נוספות.

בפרו' הדיון נקבע:

"לאחר הפסקה,

בית הדין:

בשלב זה של הדיון בבקשות רשות הערעור מציע בית הדין לצדדים, את ההצעה הבאה:

מכיוון שתוקנו תקנות לעניין הפקדת ערובה אזי בקשות רשות הערעור אינן רלבנטיות יותר; והפסיקה וההחלטות שניתנו לגביהן אינן בחינת הנחיות לגבי תיקים אחרים ללא כל קשר לתיקון התקנות. לאור כל זאת מציע בית הדין כי בבקשות רשות הערעור של דבק ועקל ההחלטה תישאר על כנה לעניין שיעור הערובה, ובתיק של כעאבנה עניין שיעור הערובה יושאר לשיקול דעת בית הדין. עניין חיוב ההוצאות בשלושת בקשות רשות הערעור יושאר לשיקול דעת בית הדין.

ב"כ הצדדים:

אנו מסכימים אך כל אחד מאתנו מבקש שייפסקו הוצאות לטובתו. "(דגש שלי ש.ש.)

5. בתאריך 23/11/16 ניתן פסק דין בבר"ע, בו נקבע :" הננו משאירים את ההחלטה לעניין חיוב הערובה בבר"ע 33307-09-16 על כנה". דהיינו כאמור בסע' 25 להחלטה מיום 4/9/16 :" התובע יפקיד ערובה בבית הדין בסך 950 ₪ עד לתאריך 21.9.16 ויודיע על כך בהודעה להליך, עד למועד האמור."

בירור במזכירות מעלה כי חרף פסיקתו של בית הדין הארצי כבר בנובמבר לא הופקדה הערובה.