קלרון נ' מכון וינגייט המכון הלאומי למצוינות בספורט ואח'

לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, פיצויים לפי חוק איסור לשון הרע וכן לתשלום הפרשי שכר וזכויות סוציאליות בגין נסיבות סיום העסקתו של התובע, אשר שימש במשך שנים רבות בתפקיד מנהל תחום הידרותרפיה בבית ספר למאמנים של מכון וינגייט.

עיקר העובדות, כפי שהתבררו בראיות שהובאו לפני הן כדלקמן:

1. הנתבע 1 הוא המכון הלאומי של ישראל למצוינות בספורט. הנתבע [להלן: "המכון" או "הנתבע"] עוסק בתחומים שונים של קידום הספורט ובכלל זה מקיים מסגרות שונות להכשרת מורים מדריכים ואנשי מקצוע בענפי הספורט השונים.

2. הנתבעת 2 [להלן: "הנתבעת"] שימשה מנהלת משאבי אנוש במכון במועדים הרלוונטים לתביעה ( החל מחודש ספטמבר 16').

3. התובע בעל השכלה ומומחיות בתחום הפיזיותרפיה (שיקום נוירולוגי ואורתופדי) הועסק על ידי הנתבע 1 בתפקיד ראש תחום הידרותרפיה וספורטתרפיה במשך כ- 12 שנים. בשנים הראשונות (2006-2010) במתכונת של נותן שירותים עצמאי ולאחר מכן (2010-2018) כעובד, כאשר בתחום תפקידו משימות הנוגעות לגיבוש תכנית לימודים, מינוי וניהול המרצים בקורסים השונים ופיקוח עליהם וכן העברת הרצאות במכון וביחידות הסמך שלו.

4. תנאי ההעסקה של התובע כעובד נקבעו בהסכמים שהתעדכנו מעת לעת ולפיהם התובע יועסק במשרה מלאה, ויהיה זכאי לשכר חודשי וכן נקבע כי ידווח על שעות עבודתו באמצעות שעון אלקטרוני או באמצעות חתימת ממונה או כל אמצעי אחר. (בשלב מסויים פוצל סכום השכר הגלובלי אשר עמד על 14,000 ₪ באופן שבתלוש נרשם שכר 10,500 ושנ"ג 3,500).

5. במהלך שנות עבודתו התובע לא נהג להגיע מדי יום למכון ולא החתים שעון נוכחות בקביעות, חלק מעבודתו בוצע מביתו וחלק ממקומות שמחוץ למכון בהיקף שלא בואר. עם זאת מדי חודש התובע דיווח על שעות עבודה מלאות משמונה בבוקר עד ארבע אחר הצהריים, ודיווח השעות שלו אושר על ידי מנהל בית ספר (עד יוני 18' ניהל את בית הספר למאמנים מר אלי סדרס ולאחר מכן מר יעקב ג'ינו).

6. מר ג'ינו ידע, והיה מוסכם עליו כי התובע איננו שוהה במכון בפועל בשעות עליהן דיווח, וכי הוא עובד במקביל באוניברסיטת תל אביב ומבצע את המשימות הנוגעת למכון בזמנים אחרים, בהתאם לצרכי המשרה, באופן שהדיווח על שעות העבודה הוא למראית עיין בלבד. מר ג'ינו לא ראה קושי בצורת הדיווח על עבודתו של התובע באשר לדידו התובע מילא את כל המשימות אשר הוטלו עליו במכון, הקורסים שלו היו פופולריים והשיאו למכון הכנסות של מאות אלפי שקלים בשנה. 

7. במהלך שנת 2017 על רקע בקשה של התובע לתוספת שכר, אשר לוותה בהסבר ובהמלצה של ממונים עליו לפיה מדובר במרצה בכיר ("טלנט") אשר מועסק במקביל במשרה מלאה באוניברסיטת תל אביב, מצאה החשבת המלווה שמונתה למכון, כי שעות העבודה של התובע לפי אתר האינטרנט של אוניברסיטת תל אביב מקבילות לשעות העבודה עליהן הוא מדווח במכון והפנתה את תשומת לבה של הנתבעת לכך. במהלך הבדיקה עלה חשד כי על אף שהתובע מדווח על עבודה במשרה מלאה, בפועל הוא מתייצב לעבודה במכון רק בחלק קטן משעות העבודה המדווחות. על רקע האמור התובע התבקש להעביר דיווחי שעות תוך ציון מהות העבודה שביצע בכל יום. אלא, שהפירוט שהתובע סיפק, לא עלה בקנה אחד עם בדיקותיה של הנתבעת ולא הניח את דעתה, והיא מצאה להתייעץ בעניין עם נציג הממונה על השכר וכן שיתפה בעניין את מר אמוץ בכר, אשר כיהן באותה עת בתפקיד מנהל המכון.