גיטל נ' ל.כ ישראל טכנולוגיות ושירותים בע"מ ואח'

לפני בקשת התובעת לתקן את כתב התביעה. מדובר בתיקון שני של כתב התביעה כך שאישורו יביא לכך שכתב התביעה יוגש בפעם השלישית.

יצוין כי כתב התביעה המקורי הוגשה נגד הנתבעת 1 ובנתבעת 2 נרשם – ל.כ. ישראל טכנולוגיות מספר תיק 514793819 תיק ניכויים 939683488 (לארי כהן).

יצוין כי המספרים שצוינו אינם תעודת זהות או כל מספר מזהה אחר של מר לארי כהן ואחד המספרים הוא מספר ח.פ. של הנתבעת 1. לאור האמור נראה כי הנתבעת 1 והנתבעת 2 הן אותה אישיות משפטית. אף על פי כן, לאור כל הדרך טענה התובעת כי היא תובעת גם את מר לארי כהן באופן אישי אולם לא צירפה אותו באופן תקין לכתב התביעה. לטענתה בשל קשיי איתור.

מכל מקום, לאחר שבית הדין נוכח כי יש לתובעת טענות כנגד מר כהן באופן אישי והיא עמדה על כך שהוא נתבע מטעמה, הורה בית הדין על תיקון כתב התביעה בהתאם.

אכן, בהחלטה לתיקון כתב התביעה מיום 1.3.2017 נרשם כי התביעה תתוקן בכותרת כאשר המהות היא שמבחינה פורמלית התווסף נתבע נוסף לכתב התביעה. אולם על התובעת היה לפרט מהי עילת התביעה כנגד הנתבע הנוסף שכן עיון בכתב התביעה אינו מעלה טענות כנגד בעל מניות באופן אישי. לא ייתכן שבית הדין ייתן ייעוץ משפטי לתובעת, ועל התובעת היה לכלכל את צעדיה בוודאי לאחר שניתנה לה האפשרות לתקן את כתב התביעה. בישיבת קדם המשפט ביקשה התובעת לתקן את תביעתה, לאחר שבית הדין העמיד אותה על טענות הנתבע 2 בכתב הגנתו לפיהם אין עילת תביעה אישית כנגדו בכתב התביעה. טענות שהיתה מודעת להן לכל הפחות מרגע קבלת כתב ההגנה לידיה.

תקנה 41 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת, כי בכל עת יכול בית הדין או הרשם להתיר לבעל דין או להורות לו לתקן כתב טענותיו.

גישתו של בית הדין לעבודה בנוגע לתיקון כתבי טענות הינה גישה גמישה, אשר מאפשרת תיקון כתב טענות ככל שיש בו להעמיד את הפלוגתאות הנכונות בין הצדדים בפני בית הדין, וכן הנטייה תהיה להתיר את התיקון ככל שניתן לתקן את העוול שייגרם לצד השני כתוצאה מהתיקון באמצעות תשלום הוצאות.