פיצוי פיטורין שלא כדין לעובד בחברה לגביו נטען שהוא שותה אלכוהול בעבודה

א.  מבוא

1. התובע, מר ג.א. (להלן: "התובע"), אשר עבד בנתבעת – חברת פלסטופיל הזורע בע"מ – מפעל שבו מייצרים אריזות פלסטיק גמישות לאריזה (להלן: "הנתבעת", או "המפעל"), בתקופה שבין 7.1.2001 – 21.10.2014, פוטר בטענה כי הוא שתה אלכוהול במהלך המשמרת. פיטוריו של התובע הם העומדים בבסיס התביעה שלפנינו, ובגינם נתבעו שני סעדים – ראשית, סך של 50,680 ₪ בגין פיטורים שלא כדין; ושנית – סך של 50,000 ₪ בטענה להוצאת לשון הרע ולפגיעה בשם הטוב.

ב.   מהלך העניינים בתובענה

2. כתב התביעה בהליך הוגש ביום 3.6.2015 ואילו כתב ההגנה הוגש ביום 26.8.2015. דיון מוקדם נערך בפני אב"ד ביום 17.1.2016, במהלכו התבררו סוגיות שונות, וכאשר התובע גם מחק מספר רכיבי תביעה שונים, שאינם רלוונטיים עוד לענייננו. דיון ההוכחות נערך ביום 7.12.2016, במהלכו העיד התובע מטעמו, ואילו מטעם הנתבעת העידו הגב' עינת שטרית, מנהלת משאבי אנוש בנתבעת (להלן: "הגב' שטרית"), וכן מר יוסי צבר (להלן: "מר צבר"), שהינו סמנכ"ל ביטחון וחקירות בחברת אביר שירותי ביטחון (להלן: "חברת אביר"). מר צבר ערך עבור הנתבעת שירותי חקירה במפעל, ביחס לטענות שעובדים שותים אלכוהול במהלך המשמרת. יצוין כי עד נוסף מטעם הנתבעת, מר ישראל רוזן, לא הגיע לדיון, ועל כן תצהירו הוצא מתיק בית הדין. בתום הדיון הצדדים סיכמו בעל-פה, והתיק הופנה לכתיבת פסק דין.

ג.         טענות הצדדים

3. התובע טוען, כי ביום 14.10.2014, בסמוך לשעה 14.00, הוא זומן לשיחה עם קב"ט הנתבעת, שלהפתעתו החל להטיח בו טענות על שתיית אלכוהול, שלא היו ולא נבראו, כאשר לאחר מכן הוא זומן לשיחת שימוע, ותוך כדי שהוא מושעה לאלתר מעבודתו באמצע יום העבודה. מאותו רגע, כך טוען התובע, הוא לא עבד בפועל בנתבעת. עוד טוען התובע, כי נערך לו שימוע ביום 19.10.2014, במהלכו הנתבעת התעלמה מטענתו כי הוא לא שתה אלכוהול במהלך העבודה, וכן מטענתו כי הדברים לא היו ולא נבראו.

4. התובע ממשיך וטוען, כי הנתבעת לא בדקה לעומק את טענותיו, דבר המעיד כי דעתה לפטרו היתה נעולה, וכי לא ניתנה לו ההזדמנות לשטוח את הטענות, וכאשר ביום 21.10.2014 הוא פוטר בגינן, לאלתר. זאת ועוד, לאחר הפיטורים פורסמה בנתבעת הודעה כתובה, ולפיה הוא "שתיין ו"אלכוהוליסט", וכי הוא פוטר בשל כך, ובכך נפגעה זכותו לשם טוב.

5. הנתבעת טוענת מנגד, כי במשך זמן רב הגיעו לממונים על התובע עדויות מהימנות לפיהן במשמרת שעליה הוא מופקד שותים אלכוהול בזמן העבודה. לאחר אירוע שבו בקר איכות במשמרת הלילה לא מצא את התובע במחלקה שבה הוא עבד, ואף הריח אלכוהול מאחד העובדים (עובד בשם סאמר – שנדון בעניינו בהמשך), זומן התובע לשיחה עם גורמי הנתבעת שהתקיימה ביום 5.8.2014, שם דובר עימו על התרופפות המשמעת במשמרת שלו ועל חשד לשתיית אלכוהול בזמן העבודה. בשיחה זו הובהר לתובע, שאם אכן יש שתיית אלכוהול לפני או בזמן המשמרת, הרי שהדבר מהווה עבירת בטיחות חמורה ביותר, ואף נאמר לו שכמנהל המשמרת עליו להראות סמכות ודוגמא, גם בלילה. התובע הכחיש את הטענות, ובכלל זה גם בנושא האלכוהול, ובזאת נסגר העניין באותו השלב.

6. הנתבעת ממשיכה ומפרטת, כי גם לאחר אותה שיחה, המשיכו להגיע להנהלת הנתבעת דיווחים לפיהם במשמרת של התובע שותים אלכוהול בזמן העבודה, ועל כן היא התקשרה ב-9/2014 עם חברת אביר, כדי לבדוק בין היתר חשד לשתייה של אלכוהול בשטח המפעל ובזמן העבודה. בהתאם, זומן התובע ועובד נוסף במחלקתו, מר עוואד סאמר (להלן: "מר סאמר"), לשיחה שבה נכח מר צבר. בשיחה נכחו גם קב"ט הנתבעת – מר אייל הלל (להלן: "הקב"ט הלל"), וכן סמנכ"ל התפעול של הנתבעת – מר יניר הינדי (להלן: "הסמנכ"ל הינדי"). במהלך השיחה, שהתקיימה ביום 12.10.2014^[1], ואף הוקלטה, טען תחילה התובע שהוא לא שתה אלכוהול בזמן העבודה אלא רק בסיומה, אך לאחר מכן, התובע הודה שהוא אכן שותה אלכוהול בזמן משמרת הלילה.