סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
54198-12-14
17/07/2016
|
בפני השופטת:
שרה מאירי
|
- נגד - |
תובע:
מוחמד טאה פרח עו"ד אורון מאירי
|
נתבע:
אמנון אלקיים עו"ד איתמר אלימלך
|
פסק דין |
1.התובע טוען כי החל לעבוד אצל הנתבע כפועל בחקלאות, בדצמבר 2006, 6 י"ע בשבוע, 7.5 – 8.5 שעות ליום, כששכרו היומי, לנוחות חישוב תביעתו, עמד ע"ס 90 ₪, כ"שכר כולל".
ב-10.7.14 התלונן על שכרו הנמוך, התפתח ויכוח חריף בינו למנהל העבודה עד שגורש ופוטר לאלתר; אירוע זה התרחש מספר ימים לאחר שקרוב משפחתו של התובע (עוד איסמאעיל טאה פרח; "טאה") שלח מכתב לנתבע על פיטוריו ותנאיו (44774-07-14).
התובע עותר בתביעתו ברכיבים שונים וסה"כ 257,557 ₪ ופיצויי הלנה ו/או ריבית והצמדה.
לתביעתו צרף רישיונות עבודה לתקופות שונות ומכתב דרישה לנתבע מ-23.11.14.
2.בהגנתו עתר הנתבע לדחיית התביעה.
חלה התיישנות על התביעה ורכיביה, עד כולל ינואר 2008.
עד להגשתו (הגם שפנה לקמ"ט תעסוקה), לא נתקבלו טופסי הזמנת תושב איו"ש, כשהוא כמעסיק נרשם עליהם, מקמ"ט עבודה ותעסוקה.
המשק שהוא מפעיל הינו עונתי, שכמעט ולא היה פעיל בקיץ ובסתיו, משק שמופעל באמצעות עובדים תאילנדים וכשגברו הלחץ והדחיפות הזמין קבלן עבודות לתגבור, עפ"י חוק חוזה קבלנות ושילם לקבלן עבור העבודה שהוזמנה ("הקבלן").
ההיתר שהונפק לתובע אינו מעיד על יחסי עבודה ביניהם, משהתובע היה עובד של הקבלן. רשיונות העבודה על תאריכיהם אינם מעידים על ימי ושעות עבודה בפועל ועולה מאישורי הקמ"ט כי אלה חודשו (בקעת הירדן) באופן אוטומטי.
התובע לא הועסק על ידו.
להגנתו צרף 2 אישורי הקמ"ט.
3.ביום 27.5.15 נתקיים דיון מוקדם בפני כבוד השופטת א. רובוביץ-ברכש ומשלא הושגה הסכמה – הועבר למותב זה להוכחות ליום 14.4.16.
התובע והנתבע העידו לעצמם.
בתום הדיון ביקש הנתבע לזמן את קמ"ט תעסוקה ולאחר שנשמעו סיכומי הצדדים, הודיע הנתבע כי לא יגיש בר"ע על ההחלטה שלא לזמן הקמ"ט.