סע"ש 53440-02-15 - פסקדין

1.לפנינו תביעה לתשלום שווי מגורים, הוצאות נלוות, ביטוח רפואי, שווי טובין שנלקחו ושווי שיכון זרים במגורים שהעמידה התובעת לרשות הנתבעים.

2.התובעת מפעילה בנתיבות מוסך לשרותי פחחות וצבע. הנתבעים עבדו אצל התובעת משנת 2009 או סמוך לכך ועד 2014. בקשר לתקופה זו הנתבעים הגישו תביעות (ס"ע 35601-05-14, ס"ע 35627-05-14). התביעות ממתינות למתן פסק דין.

התובעת טוענת כי סיפקה לנתבעים מגורים על חשבונה, במשך כל תקופת עבודתם אצלה. כמו כן, סיפקה להם כלים חשמליים כמקרר, מיטות, מיקרוגל ועוד, אשר נלקחו על ידם כאשר סיימו לעבוד. עוד התברר, כי הנתבעים הלינו חברים אשר לא שילמו כלל דמי שכירות לתובעת.

בשל כך, עותרת התובעת לתשלום הסכומים ששוויים פורט בכתב התביעה.

3.הנתבעים טוענים כי תביעה זו הינה תולדה של התביעות שהגישו כנגד התובעת ונועדה לשמש כלי לחץ על תביעות אלו.

הנתבעים טוענים כי שווי המגורים והביטוח הרפואי היו כלולים בשכרם כפי שסוכם איתם בתחילת עבודתם, ומשהתובעת לא ידעה היכן ואם בכלל קיים הסכם עבודה, שהרי דבר זה צריך לפעול לפעול לחובתה.

עוד טענו הנתבעים כי התובעת לא הוכיחה כי הטובין אשר מופיעים בחוות דעת השמאי נלקחו ע"י הנתבעים, וכן לא הובאו ראיות לשיכון זרים.

הכרעה

4.טענתם הראשונה של הנתבעים נוגעות לכך שהדיור והביטוח הרפואי נכללו בשכרם. טענה זו מצריכה הוכחה ולדעתנו הנתבעים לא עמדו בנטל להוכיח זאת. נכון הוא שלו לתובעת היה הסכם עבודה, ניתן היה לראות זאת ובעניין זה, אכן ראינו מחד את הסתירות בעדויות מנהל התובעת לפנינו לבין עדותו בתביעות הנתבעים שם טען כי לא קיים הסכם עבודה.

מאידך, התובעת צירפה תמליל שיחה בין מנהל התובעת לבין אחד מהנתבעים, בו מנהל התובעת מציין את החשבון של דמי השכירות שלדעתו מגיעים לו, ומנגד לא מוזכר דבר בקשר לכך כי תשלום עבור המגורים נכללו בשכר העבודה, אלא להיפך, אף מוצע למנהל התובעת להוסיף מים, ארנונה וחשמל (עמ' 10 שורות 4-8).

משכך וכאמור, הנתבעים לא הוכיחו את טענתם לפיה, השכר שקיבלו כלל גם תשלום עבור מגורים וביטוח רפואי.

5.תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור הניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), התש"ס – 2000, קובעות בתקנה 2 את שיעור הניכוי שמעסיק יכול לנכות משכר עובד זר כהחזר הוצאות עבור מגורים הולמים.