סע"ש 53095-07-12

לפניי בקשה מטעם הנתבעת לחייב את התובע בהפקדת ערובה, והתגובה לה.

לפניי בקשת הנתבעת למחיקת תגובת התובע, והתגובה לה.

עיקרי הדברים בטענות הנתבעת הם כי יש לחייב את התובע להפקיד ערובה משסיכוי תביעתו קלושים וטענותיו חסרות בסיס משפטי ועובדתי וללא תימוכין בראיות. לגרסתה, מדובר בתביעת סרק טורדנית וקנטרנית המהווה ניסיון של התובע לקבל כספים שאינם מגיעים לו ולהתעשר על חשבון הנתבעת.

הנתבעת סבורה כי לא ניתן יהא לגבות הוצאות שייפסקו לחובת התובע, ככל שייפסקו, הן בשל מצבו הכלכלי של התובע (תוך שמסתמכת על הודאת ב"כ התובע בדיון בבית הדין הארצי) והן מהטעם שהוא מתגורר מחוץ לשטחי ישראל. אף בשל העובדה כי בכתב תביעתו לא פורטה כתובתו המדוייקת של התובע מלבד המילים "נפת אלעיזרייה", יש כדי להעיד על קושי בגבייה. על כן, לטענתה, יש להורות על הפקדת ערובה לחיוב בהוצאות הנתבעת.

1. בתמצית הדברים, טוען התובע כי דין הבקשה להידחות משזו אינה מבוססת והוגשה בחוסר תום לב ובניסיון להכביד על התובע מלממש את זכויותיו. לגרסתו, תביעתו מבוססת היא ולראיה עובדים נוספים של הנתבעת הגישו תביעה לקבלת זכויותיהם מהנתבעת.

2. לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות הצדדים ושקלתי את טענותיהם בכובד ראש, מצאתי כי אין להיעתר לבקשה.

3. הפסיקה בעניין זה ברורה - סעד זה של הפקדת ערובה ימומש במשורה, במקרים נדירים ובנסיבות חריגות בלבד.

4. החלטת בית המשפט העליון ברע"א 6353/12, יובל אברהם נ' טל יגרמן (ניתן ביום 16.1.13) (להלן: "עניין יובל אברהם"), קובעת:

   "הלכה היא כי, ככלל, אין להתנות את זכותו של תובע להביא את עניינו לבירור לפני ערכאות שיפוטיות בהפקדת ערובה כספית להבטחת הוצאות הנתבע אלא במקרים נדירים ובנסיבות חריגות, וכי אין לחייב תובע במתן ערובה להוצאות הנתבע מחמת עוניו בלבד; עקרון זה נובע מחשיבותה של זכות הגישה לערכאות שהיא זכות חוקתית (רע"א 3601/04 ו'נצ'ון נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 18.10.2007), להלן: עניין ו'נצ'ון; רע"א 7543/04 ליסטר נ' ליסטר ([פורסם בנבו], 3.10.2004), להלן: עניין ליסטר); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (מה' שביעית, 1995) 899, להלן: זוסמן). יתרה מכך, חיוב תובע בערובה להוצאות נתבע פוגע בזכות הקניין שלו (שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית (מהדורה שניה 2008) 46, להלן: לוין).

   ....