שחף נ' לייזר

1.בפנינו תביעת הגב' נילי שחף(להלן-" התובעת") לאכיפת הסכם אשר נחתם בינה ובין עו"ד יצחק לייזר ז"ל ( להלן – "המנוח") ולחלופין תשלום זכויות שונות הנובעות לטענתה מתקופת עבודתה אצל המנוח וסיומה.

התביעה הוגשה נגד הגב' פיליפינה ליזר (להלן- "הנתבעת") בהיותה אלמנת המנוח והיורשת היחידה של המנוח.

רקע עובדתי:

2.התובעת עבדה במשרד המנוח כעורכת דין. הצדדים נחלקו בעניין המועד בו החל לעבוד במשרד המנוח. לטענת התובעת החלה לעבוד במשרד החל משנת 1977 ועד למועד סיום העסקתה ביום 31.12.13 לאחר פיטוריה על ידי המנוח לאור סגירת המשרד. מנגד טענה הנתבעת כי התובעת הייתה שותפה במשרד יחד עם המנוח ותקופת השותפות החלה מיום 1.1.1998 ועד ליום 31.12.13.

3.ביום 12.8.13 נחתם בין הצדדים הסכם אשר כותרתו "זיכרון דברים". במסגרת ההסכם נקבע כי המנוח ישלם לתובעת סך של 500,000 ₪ בגין פיצוי פיטורים, דמי הבראה, חופשה וכיוצ"ב. ביום14.10.13 נשלח אל התובעת מכתב בו הודיע המנוח על ביטול זיכרון הדברים.

4.ביום 1.12.13 ניתן לתובעת מכתב פיטורים ממנו עולה כי התובעת פוטרה לאור סגירת המשרד ונדרשה לעבוד עד ליום 31.12.13.

השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים:

5.האם כטענת התובעת התקיימו בין התובעת ובין המנוח יחסי עובד ומעסיק, או שמא כטענת הנתבעת עסקינן ביחסי שותפות?

6.תקופת עבודת התובעת , האם כטענת התובעת החלה עבודתה בשנת 1977 או שמא כטענת הנתבעת יחסי השותפות בין התובעת ובין המנוח החלו מיום 1.1.1.98?

7.תוקפו של זיכרון הדברים אשר נחתם בין הצדדים?

8. היה ויקבע כי בין הצדדים שררו יחסי עובד ומעסיק, מהו הבסיס לחישוב פיצוי הפיטורים ויתר הזכויות להן זכאית התובעת?