אלמוני נ' חברה פלונית

1.אלמוני (להלן – התובע) הגיש תביעתו נגד פלונית בע"מ (להלן – הנתבעת) המפעילה **** בעיר A , לתשלום זכויות סוציאליות שונות בסך של 178,448 ₪, בגין פיצויי פיטורים ושחרור קופות; תגמולי פנסיה ושחרורם; פדיון חופשה שנתית; דמי הבראה; הפרשי שכר; השבת תשר; אי מתן הודעה לעובד; משכורת חודש יוני 2013; תמורת הודעה מוקדמת; דמי מחלה; שכר חודש 7/13.

2.התובע החל העסקתו בנתבעת ביום 1.3.11. הצדדים חלוקים ביניהם אודות מועד סיום העסקתו ונסיבות סיומה. עד לחודש ינואר 2012 שימש התובע בתפקיד N בנתבעת, כעולה מתלושי שכרו, שכרו שולם באופן שעתי (23 ₪ לשעה). מחודש פברואר 2012 קודם התובע לתפקיד ניהולי ובעקבות כך, החל לקבל משכרות חודשית – גלובאלית, שעמדה על כ-10,000 ₪. יחסי העבודה בין הצדדים היו תקינים, עד שהובא לידיעת בעלי הנתבעת ומנהליה, כי בין התובע לבין בת משפחתם (להלן- בת המשפחה), שהועסקה בנתבעת, התנהלה מערכת יחסים אישית, כשבמהלכה תועדה בת המשפחה, באופן אינטימי בדירתו של התובע (להלן- פרשת הסרטון). כפי שיובא להלן, מיום היוודע פרשת הסרטון ונחשף הקשר בין השניים, היחסים בין התובע לבין הנתבעת, עלו על שרטון ויחסי העבודה הסתיימו.

טענות הצדדים

טענות התובע

3.לטענת התובע, במשך כל תקופת העסקתו, מיום 1.3.11 ועד ליום פיטוריו 28.7.13, הועסק בהיקף משרה מלאה ולשביעות רצון הנתבעת ולקוחותיה. בתחילה כN ולאחר מכן, קודם לתפקיד אחראי בנתבעת. במקביל, נרקם קשר אישי רומנטי בינו לבין בת המשפחה, קשר שנוצר מרצון הדדי של השניים והיה חשאי. הקשר נחשף עם חשיפת סרטון אינטימי של השניים. עם חשיפת הקשר ופרשת הסרטון, התנגדו בני המשפחה של קרובת המשפחה לקשר והדברים הפכו לאיומים ואירועים אלימים. לטענתו, יחסי העבודה הסתיימו בפיטוריו כבר ביום 23.6.13, עת סולק בבושת פנים מ**** , תוך שנאסר עליו לשוב למקום.

הנתבעת העבירה לידי התובע מכתב מיום 30.3.13 (נספח ו' לתצהירו), בו התנתה את שובו לעבודה במסירת מכתב התפטרות וויתור על זכויותיו, כך לפי הסברי בא כוחו. התובע ניסה להסביר עמדתו במכתב ששלח אל הנתבעת ביום 8.7.13 (נספח ז' בתצהירו), שם התלונן על אי חזרתו לעבודה. לאור העובדה כי הנתבעת לא השיבה למכתב, פנה אל ההסתדרות, שפנתה אל הנתבעת במכתב דרישה מתאים (נספח ח' בתצהירו). בין לבין ועל מנת לקבל את פיצויי הפיטורים, הנתבעת כפתה על התובע לכתוב מכתב התפטרות והיעדר תביעות, שנוסחו על ידה, ואשר הועברו בין הצדדים (נספח ט' לתצהיר התובע). לטענת התובע, תחילה פוטר ורק לאחר מכן, נוהל עמו מו"מ בנוגע להתפטרותו. לאור האיומים, העויינות והאלימות אשר הופעלה כנגדו, היה מוכן התובע לחתום על כל מסמך ובלבד שישולמו לו זכויותיו ויוכל להיפרד מהנתבעת ובעליה בהבנות.

אלא שבחודש יולי 2013 לא שובץ לעבודה, לא שולמה לו משכורת ולא ניתנה לו הודעה מוקדמת ופיצויים. מיום 28.6.13 ועד ליום 28.7.13, שהה התובע בתקופת מחלה. משזכויות התובע לא שולמו לו כאמור, הגיש ביום 3.6.15 התביעה שלפנינו. בנוסף לדמי ההודעה המוקדמת שלא שולמה לו, בגין חודש יולי 2013, טען התובע כי הנתבעת לא שילמה שכרו בגין חודש יוני 2013 ולא שילמה לו דמי הבראה ופדיון חופשה שנתית.

עוד טוען התובע כי בתקופת העסקתו, לא שולמה לו תמורה בגין עבודה בשעות נוספות בהן עבד וכן, ניט' ו ממנו כספי התשר שלא כדין. עוד התלונן התובע אודות הפרשים בקופות הגמל וכן עתר לפיצוי בגין הפרת זכותו לקבלת טופס הודעה לעובד.