בפניי בקשת התובע למתן צו להשלמת גילוי מסמכים. התובע מבקש להורות לנתבעת לגלות את הדו"חות הדיגיטליים של הרכב (דו"חות האיתוראן או GPS) לכל תקופת עבודת של התובע, מיום 1.5.07 ועד ליום 10.2.13, שכן כרטיסי העבודה שגולו הינם חלקיים ביותר ומדובר בחודשים בודדים רנדומליים בשנים 2010, 2011 ו-2012, שבד"כ לא בוצעו בהם שעות נוספות והתובע לא יכול להוכיח תביעתו בדרך זו. לטענת התובע לגבי דו"חות אלו נאמר בהחלטה מיום 6.3.14 כי לא יגולו לעת הזו שכן נראה שדי בכרטיסי העבודה, שכן בית הדין סבר באותה החלטה שכל שעות העבודה מצויות בכרטיסי העבודה, אולם לא כך היא ובנסיבות שנוצרו מן הראוי להורות לנתבעת להמציא לתובע את הדו"חות. ב"כ התובע ביקשה קבלת תגובת התובע למרות שהוגשה באיחור בשל נסיבות רפואיות של אימה.
לטענת הנתבעת כבר נקבע בהחלטה מיום 2.4.14 כי הנתבעת פטורה מהמצאת הדו"חות הדיגיטליים, לנוכח המצאת מלוא כרטיסי העבודה (שהם למעשה תעודות משלוח ולא יומני הנוכחות המפורטים כולל שעות עבודה). התובע טען כבר אז כי לא גולו לו מלוא כרטיסי העבודה אלא רק חודשים ספורים ובכל זאת לא נפסק בהחלטה האמורה כי על הנתבעת להמציא הדו"חות הדיגיטליים, ומכאן שטענות התובע נדחו. התובע העלים החלטה זו מבית הדין בזדון ויש לפסוק כנגדו הוצאות בשל כך. בהחלטה האמורה נדחו טענות התובע לפיהן כרטיסי העבודה מתייחסים לחודשים בודדים בלבד. לא הוגשה תגובה במועד למרות חלוף הזמן וממילא דין הבקשה להימחק. יש אפוא להורות לתובע לשלם לנתבעת הוצאות הבקשה.
בהחלטה מיום 6.3.14 דנה כב' השופטת שטיין בבקשת התובע לגילוי מסמכים לעניין שעות עבודתו – כרטיסי עבודה, דו"חות דיגיטליים (איתוראן או GPS) (להלן: "דו"חות דיגיטליים") וחוזר המורה לעובדים למלא 8 שעות עבודה בלבד בנסיעות תיירות. כב' השופטת שטיין קבעה באותה החלטה כי לגבי כל המסמכים האמורים "מבחן הרלוונטיות מתקיים הן בהיבט הצר והן בהיבט הרחב שלו". אולם "משהמבקש טען בעצמו כי כרטיסי העבודה מכילים את כל שעות העבודה לאשורן ועל מנת שלא להכביד יתר על המידה על המשיבה ולחסוך בהוצאות, יגולו בשלב זה רק כרטיסי העבודה של המבקש. ככל שלאחר גילויים יתברר כי אין בהם די לשם בירור המחלוקת בדבר שעות הנוכחות, ישקול בית הדין החלטה בעניין גילוי הדוחות הדיגיטליים". לפיכך, הבקשה התקבלה באופן חלקי, כך שנקבע כי יגולו כרטיסי העבודה של התובע וכן החוזר הרלוונטי. הנתבעת טענה בתצהירה המשלים כי גילתה את כל כרטיסי העבודה, וכי אין חוזר כאמור ברשותה.
ההחלטה מיום 2.4.14 היא לעניין השלמת תצהיר גילוי המסמכים. כך נאמר בהחלטה זו כי "נוכח האמור בתצהיר המשלים מטעם הנתבעת, אליו צורפו כל כרטיסי העבודה שנמצאים בחזקתה, אין לחייבה בהשלמה של תצהיר גילוי המסמכים". אכן, אין לחייב הנתבעת בהשלמת התצהיר, משהבהירה כי הועברו לתובע כל כרטיסי הנוכחות שמצויים אצלה (נספחים לתצהיר המשלים מיום 18.3.14) וכי אין בידיה עוד כרטיסי נוכחות מעבר להם, וכן כי אין ברשותה חוזר על דיווח על שמונה שעות עבודה.
מעיון בהחלטות כב' השופטת שטיין, ברי כי השופטת שטיין לא הכריעה בדבר הצורך בחיוב הנתבעת להמציא את הדו"חות הדיגיטליים, והשאירה זאת להמשך ההליך. אין בכך שבעת לא חויבה בהגשת תצהיר גילוי מסמכים משלים נוסף, (ובצדק, לנוכח האמור בתצהירה לפיו אין בידיה עוד כרטיסי נוכחות ואת החוזר), כדי להצביע על דחיית טענות התובע לעניין בדיקה מחודשת של הצורך בגילוי הדו"חות הדיגיטליים, משזו לא נעשתה במפורש.
בנסיבות אלו ולנוכח הרלוונטיות של הדו"חות הדיגיטליים כפי שנקבע בהחלטת כב' השופטת שטיין, אנו מורים לנתבעת להמציא לתובע את הדו"חות כמבוקש.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.