סע"ש 5031-12-14 פקיה נ' עילית השכרת ציוד לאירועים בע"מ

בתאריך 10/12/17 נתנה החלטה ולפיה על ב"כ הנתבעת להודיע מדוע לא יחוייב בהוצאות אישיות.

בתאריך 14/12/17 הוגשה הודעתו ולפיה אינו מייצג את הנתבעת.

בתאריך 2/4/17 הגיש ב"כ הנתבעת בקשה לדחיית מועד. מאז ועד עתה אין בנט בקשה לשחרור מייצוג.

יודגש לו הייתה מוגשת כזו, היה בית הדין מחייב את ב"כ הנתבעת למסור שם איש קשר לנתבעת +ת.ז. שלו, טלפון נייד כתובת ופקס בצירוף הודעה כי נמסרו מועדי הדיון.או אז לא היה בית הדין מכין את התיק לדיון לשוא ולא היה ב"כ התובע מתייצב לשוא.

כאן המקום לציין כי החלטת בית הדין על מועד הגישור נצפתה ע"י ב"כ הנתבעת.על כן לא הייתה הצדקה לאי התייצבות לגישור שלו או של מרשתו.

גם ההחלטה מ2/8/17 בדבר הגשת תגובה לבקשה לחיוב בהוצאות נצפתה ע"י ב"כ הנתבעת.כך גם ההחלטה מיום 29/10/17 ו-25/11/17 בה הושתו הוצאות על הנתבע.

הדיון שנקבע להוכחות, אליו לא התייצב ב"כ הנתבעת נקבע בהחלטה במעמד הנוכחים ביום 17.1.17 בסעיף 10. באותו מועד בדיון נכח גם בא כח הנתבעים עו"ד אלי מימון. משכך, היה מועד ההוכחות הקבוע ידוע לנתבעת ולבא כוחה.

על כן אין בהודעה הלקונית שהוגשה עתה בדבר הפסקת ייצוג "זה מכבר" –ללא מועד, וחרף הצפיה בהחלטות, כדי להצדיק אי השתת הוצאות אישיות לאוצר המדינה על ב"כ הנתבעת.מכל מקום נגרמה השחתת זמן של בית הדין, נציגי הציבור ובכלל.

גם לאמירה:"והוא סבר שמאן דהוא מטעם החברה יתייצב לדיון" אין סימוכין שכן לא צורף מכתב ממנו עולה שב"כ הנתבעת יידע אותה על מועד הדיון וחובת ההתייצבות.