מוחמד סואעד נ׳ גל כיפוף בע״מ

1.בפנינו תביעתו של מר מוחמד סואעד (להלן-"התובע"), כנגד מעסיקתו לשעבר חברת גל כיפוף בע"מ (להלן: "החברה"/"הנתבעת"). לטענת התובע יש לחייב את הנתבעת לשלם לו בגין נסיבות סיום העסקתו ותקופת העסקתו: פיצויי פיטורים ע"ס 68,035 ₪, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין סך של 50,000 ₪, דמי הודעה מוקדמת סך של 6,734 ₪, שכר עבודה לחודשים 9-10/19 15,037 ₪, פדיון חופשה שנתית בסך 8,726 ₪, דמי חגים בסך 8,392 ₪ וגמול בעד עבודה בשעות נוספות בסך של 33,246 ₪

2.מנגד טוענת הנתבעת, כי התובע לא זכאי לפיצויי פיטורים בנסיבות נטישתו את העבודה תוך כדי גרימת נזק לרכוש הנתבעת וללא מתן הודעה מוקדמת. לטענתה, התובע העמיד פני חולה והשיג אגב כך אישורי מחלה פיקטיביים, שעה שהוא בריא לחלוטין. צו ההרחבה בענף המתכת והחשמל מכוחו טען לזכויות, לא חל עליו בשנים בהן עבד בנתבעת. הנתבעת מודה בזכאות התובע לפדיון חופשה בסך 8,391 ₪, אולם לטענתה סכום זה יש לקזז עם דמי הודעה מוקדמת בסך 6,734 ₪ שהיה על התובע לתת לנתבעת בטרם התפטר וכן יש לקזז 3000 ₪ בגין הנזקים שגרם לנתבעת. טוענת הנתבעת כי שולם לתובע ביתר דמי חגים על סך 306 ₪, ולכן סכום זה גם כן עומד לזכותה ויש לקזזו מכל סכום שיפסק לטובת התובע. עוד טוענת הנתבעת, כי שולם לתובע דמי חגים כדין כמו גם בגין כל השעות שעבד כולל שעות נוספות. בכל הנוגע לתקופת העסקת התובע מעל ל-7 שנים מיום הגשת התביעה טוענת הנתבעת להתיישנות.

בכתב התביעה טענה הנתבעת, כי יש לחייב את התובע לשלם לה פיצוי כספי בסך 100,000 ₪ בגין נזק שגרם לה, בנוסף לדמי הודעה מוקדמת להתפטרות על סך 6,734 ₪ , וכן יש לחייב את התובע לשלם לה פיצוי נוסף על סך 50,000 ₪ בשל התחזותו לחולה והשגת אישורי מחלה לאחר נטישת מקום העבודה תוך כדי גרימת נזק וניצול לרעה של חוקי העבודה. אולם טענות אלה נזנחו בשלב הסיכומים.

רקע עובדתי והשתלשלות העניינים:

3.אין חולק על כך שהתובע הועסק על ידי הנתבעת החל מיום 16.5.2006 ועד ליום 17.10.19 (161 חודשים) 5-6 ימים בשבוע. שכרו השעתי האחרון עמד על 37 ₪ ברוטו.

4.בתקופה שבין 11.9.19 עד 16.10.19 (חודש ו- 4 ימים)שהה התובע בחופשת מחלה (נ/ב). הנתבעת לא שילמה לתובע בגין ימי מחלה בטענה שהתחזה לחולה. התובע טוען שמסר לנתבעת את אישורי המחלה בזמן אמת.

על פי גרסת התובע בכתב התביעה, לאחר סיום ימי המחלה, ביום 17.10.2019 פנה אל מר שמעון מנכ"ל הנתבעת, וביקש לדעת מדוע לא קיבל תשלום בעד תקופת המחלה. בתגובה השיב לו שמעון: "אין לך שכר, תעוף מפה" תוך כדי סילוק התובע ממקום העבודה באופן מעליב ומשפיל.

5.בעקבות סילוקו של התובע ממקום העבודה, ביום 20.10.19 שלח התובע מכתב אל הנתבעת וביקש לקבל מכתב פיטורים ותשלום דמי מחלה ושכר עבודה שלא שולם לו לטענתו. להלן ציטוט מהמכתב ששלח:

"הנדון: בקשה לתשלום שכר עבודה ודמי מחלה עבור חודש 9.2019

ובקשה לקבלת מכתב פיטורים בעקבות פיטוריי ביום חמישי 17.10.2019

1.במהלך התקופה מיום 11.9.2019 ועד 16.10.2019 הייתי בחופשת מחלה. מצ"ב העתק אישורי מחלה.