אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נרקיסים - כח אדם לבניה בע"מ נ' שינדלר

נרקיסים - כח אדם לבניה בע"מ נ' שינדלר

תאריך פרסום : 15/11/2017 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
45525-01-15
06/11/2017
בפני השופטת:
רוית צדיק

- נגד -
תובעת:
נרקיסים - כח אדם לבניה בע"מ
עו"ד יאיר דוד
עו"ד אפרת גרינברג - יוסף
נתבע:
אלכס שינדלר
עו"ד יורם אברהמי
פסק דין
 

 

1.הסוגיות המרכזיות המתעוררות בתובענה שבפנינו הינן האם זכאית התובעת לקבלת פיצוי מהנתבע בגין נזקים אשר נגרמו לטענתה בשל הפרת תניית אי תחרות הקבועה בהסכם העבודה בין הצדדים, והאם יש להורות על הגבלת עיסוק הנתבע ולמנוע התקשרותו עם לקוחות או ספקים של התובעת.

 

תמצית העובדות הרלבנטיות- 

2.התובעת הינה חברה העוסקת באספקת כוח אדם זר בענף הבנייה ובעלת היתר כדין לעסוק בתחום זה. הנתבע הועסק על ידי התובעת החל מחודש 8/05 בתפקיד מנהל תפעול.

 

3.התובע חתם על הסכם העסקה מיום 21.8.05. במסגרת ההסכם חתם התובע על התחייבות לאי תחרות בתובעת (ס' 9.2), בנוסח הבא: "העובד מתחייב בזאת כי במשך כל תקופת עבודתו ובמשך 18 חודשים מיום סיום עבודתו בחברה מכל סיבה שהיא (הכל ביחד להלן – תקופת ההגבלה) לא יעבוד, לא ייעץ ולא ייתן שירותים כלשהם, במישרין או בעקיפין, בין כשכיר ובין כעצמאי, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, לכל אדם ו/או תאגיד הפועלים במדינת ישראל בתחומי פעילותה של החברה והמתחרים במישרין או בעקיפין בחברה, אלא אם כן קיבל הסכמה מהחברה בכתב ומראש. כמו כן מתחייב העובד שלא לעסוק בתקופת ההגבלה, במישרין או בעקיפים, בכל תחום ו/או נושא אשר יש בו, במישרין או בעקיפין, משום תחרות עם החברה ואשר בו עסק במהלך עבודתו. העובד מצהיר, כי הגבלת עיסוק זו הינה סבירה בנסיבות העניין".

בהמשך בסעיף 9.3 להסכם נקבע כי:"מוסכם ומוצהר, שבעת קביעת משכורתו הקובעת של העובד לפי הסכם זה, הובאה בחשבון וניתנה תמורה לעובד גם בגין התחייבותו להגבלת עיסוק ואיסור תחרות כאמור לעיל. לפיכך, היה ויפר העובד את התחייבותו לשמירת סודיות ואיסור תחרות כאמור לעיל, מתחייב העובד לפצות את החברה בפיצוי מוסכם, ללא צורך בהוכחת נזק, בגובה משכורת מלאה שכר בסיס או קובע אחרונה X 3, והחברה תהיה רשאית לקזז סכום זה מכל סכום שתהיה חייבת לעובד. אין באמור לעיל, כדי לגרוע מכל סעד אחר שיעמוד לרשות החברה על פי דין, במקרה של הפרת התחייבויות העובד כנ"ל".

 

4.יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו ביום 27.12.13 ביוזמת הנתבע, אשר התפטר מעבודתו.

 

העדים-

5.מטעם התובעת העיד מר אלדד ניצן, מנכ"ל התובעת וכן מר יורם קדם, מנכ"ל חטיבת הנכסים בקבוצת תדהר, לקוחה של התובעת.

מטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו.

 

עיקר טענות הצדדים-

6.לטענת התובעת, תפקידו של הנתבע היה תפקיד בכיר ורגיש, כאשר במהלך עבודתו נחשף הנתבע לסודותיה המסחריים של התובעת ובכלל זאת לשיטות תמחור, שמות לקוחות, שמות ספקים ועוד.

 

7.התובעת טענה כי בחודש 7/13 או במועד סמוך לכך, היה מעורב הנתבע באירוע חמור. באירוע זה יצר הנתבע מצג שווא בפני מנכ"ל התובעת לפיו איתר קבוצת עובדים עבור פרויקט של התובעת בחברת "תדהר". בפועל התברר לתובעת כי הנתבע העביר עובדים אלו לתאגיד כוח אדם זר אחר המתחרה בתובעת. עוד טענה התובעת, כי הנתבע דיווח על כך דיווח שאינו אמת למנכ"ל התובעת, מר ניצן.

 

8.לטענת התובעת, בבירור אשר נערך עם הנתבע תירץ הנתבע את האירוע כאירוע חד פעמי, וטען כי הדברים לא היו בידיעתו ובשליטתו לכן הסכימה התובעת "לעבור לסדר היום" על אירוע זה. עם זאת, מנהל התובעת שלח לנתבע מכתב התראה בעניין.

 

9.התובעת הוסיפה וטענה כי לאחר סיום עבודת הנתבע גילתה כי המשיך לבצע מעשים חמורים, תוך גרימת נזקים חמורים לתובעת, הפרת הסכם עבודתו וכן חוק עוולות מסחריות וחובת האמונים ותום הלב כלפי התובעת.

 

10.בכלל זאת, התברר לתובעת כי הנתבע משתף פעולה עם קבלן עמו מצויה התובעת בקשרים מסחריים, מר טארק סוארקה מחברת "סוארקה". לטענת התובעת, הנתבע מתחרה באופן ישיר בתובעת ופונה לגורמים שונים עימם עובדת התובעת , ומציע כי אספקת עובדים זרים באמצעות תאגידי כוח אדם זר אחרים המתחרים בתובעת.

 

11.עוד טענה התובעת, כי בחודש 6/14 היה מעורב הנתבע בהסתלקות קבוצת עובדים אשר הועסקה על ידי התובעת, וסופקה לקבלן עמו מצויה התובעת בקשרי עבודה, תוך שהנתבע פעל להעברתם לתאגיד אחר המתחרה בתובעת באופן ישיר.

 

12.התובעת הוסיפה וטענה כי ביום 18.12.14 פנה הנתבע לחברת "תדהר", לקוח של התובעת, וביקש לספק לה עובדים זרים לפרויקט בראש העין בו מספקת התובעת עובדים. הנתבע אף פנה לאחד מעובדי התובעת ושידל אותו לעבור ולעבוד עם עובדים נוספים של התובעת בפרויקט הנ"ל. להוכחת טענתה הגישה התובעת את תצהירו של מר יורם קדם, מנכ"ל חטיבת נכסים בחברת תדהר, אשר הצהיר כי הנתבע פנה אליו.

 

13.התובעת תיארה אירוע נוסף, אשר אירע לטענתה בחודש 6/15. לטענת התובעת, ביום 10.6.15 מנהל התובעת הגיע לפגישה מתוכננת בחברת "אלקטרה בנייה" ברמת גן, אשר אף היא לקוחה של התובעת. בעת שמנהל התובעת נכנס לבניין, ראה את הנתבע מלווה בשני עובדים זרים של התובעת. מנהל התובעת שוחח עם אחד העובדים, אשר סיפר לו כי השתתפו בפגישה בעניינו של אותו פרויקט בניה בגינו הגיעה התובעת לפגישה. לטענת מנהל התובעת, העובד סיפר לו כי הנתבע ניסה לסכם עם אלקטרה בנייה כי יספק לה עובדים זרים לאותו פרויקט, באמצעות תאגיד עובדים זרים אחר .להוכחת טענתה הציגה התובעת הקלטה של מר עופר קריב, מנהל פרויקט חברת אלקטרה (נספח 8 לתצהירה של התובעת).

 

14.עוד טענה התובעת, כי כאשר נשאל הנתבע ע"י מנהל התובעת, לאחר התפטרותו, במה בכוונתו לעסוק השיב הנתבע כי אינו מתכוון לעבוד בתחום הבניה אולם לימים התברר לתובעת כי מדובר בהצהרה שקרית. על כן לטענת התובעת הנתבע הפר את תניית אי התחרות הנזכרת בהסכם והסב לה נזקים רבים, בגינם היא זכאית היא לסעדים הבאים - פיצוי בסך של 45,000 ₪, בהתאם לאמור בהסכם העבודה; פיצוי בסך של 100,000 ₪, בשל גניבת עובדים זרים אותם מביאה התובעת לישראל באמצעות ההיתרים והמכסות אשר סופקה לה וכן תחרות ישירה עם התובעת. עוד עתרה התובעת כי יינתן צו קבוע המורה לנתבע לחדול מכל פעולה אשר יש בה כדי להתחרות עם עסקיה ובכלל זאת, לאסור עליו לפנות ללקוחותיה, עובדיה, ספקיה או כל גוף אחר יש בפנייה אליו כדי להוות תחרות עם עסקי התובעת, למשך 18 חודשים ממועד התפטרות הנתבע.

 

15.מנגד טען הנתבע כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת היעדר יריבות והיעדר עילה, שעה שאינו בעל תאגיד להעסקת עובדים זרים, תאגיד אשר לקיומו דרוש רישיון העסקה. לפיכך, הנתבע אינו יכול להתחרות בתובעת וכבר מטעם זה יש לסלק את התביעה על הסף.

 

16.הנתבע הכחיש את טענת התובעת כי תפקידו היה בכיר ובמסגרת תפקידו כמנהל תפעול, טיפל בהיבטים הקשורים לאספקת כוח אדם לחברות הבניה וכן בשירותי הקרקע עבור אותם עובדים. הנתבע טען כי נשכר לעבודה על ידי התובעת, על בסיס ניסיונו בענף כוח האדם בבניין ויכולותיו האישיות. הנתבע ציין כי במהלך שמונה שנות עבודתו הקדיש לתובעת את כל זמנו ומרצו וזו גומלת בכפיות טובה ומנסה להכשילו בדרכו החדשה.

 

17.לטענת הנתבע, התובעת לא הוכיחה כי קיים סוד מסחרי אליו נחשף במסגרת תפקידו ואף לא הוכיחה כי עשה שימוש בסוד זה, לרבות לא לעניין שמות לקוחותיה או ספקיה או שיטות התמחור של התובעת. כמו כן, התובעת לא הוכיחה קיומה של תמורה מיוחדת או הכשרה מיוחדת.

 

18.הנתבע התייחס לטענת התובעת בנוגע לאירוע בחודש 8/13, וטען כי התובעת סיפקה עובדים זרים לחברת "ע.ש.ר (ר.מ.), חברה להנדסה ולבנייה בע"מ", בפרויקט מסוים. לאחר זמן קצר, ברחו העובדים לפרויקט אחר מאחר ושולם להם שכר גבוה יותר בתאגיד אחר.

 

19.לטענת הנתבע, פעל והביא מספר קבוצות עובדים אחרים לעבוד עבור התובעת, אך אלו לא הסכימו לעבוד בשל השכר הנמוך. בסופו של יום, גויסה קבוצת עובדים על ידי תאגיד אחר ולתובעת לא נגרם כל נזק. הנתבע הדגיש כי המעבר בין תאגידים הוא לרוב עקב תנאי שכר ירודים אשר ניתנים לעובדים.

הנתבע הוסיף וטען, כי אף שמנכ"ל התובעת היה מודע למאמציו הכבירים לגיוס עובדים חדשים, בחר לשלוח מכתב התראה אשר בינו לבין המציאות אין דבר.

 

20.הנתבע הכחיש את טענת התובעת לפיה הינו פונה אל חברות בניה ומציע לספק להן עובדים זרים. עוד טען הנתבע, כי לא היה מעורב באירוע כזה או אחר של עזיבת עובדים ואין לו כל אינטרס להעביר עובדים מהתובעת לחברה כלשהי.

 

21.הנתבע הבהיר כי ייסד לאחרונה חברה חדשה בשם א.ש. צוות איתן בע"מ, אשר עוסקת בניהול, שיווק וליווי פרויקטים. חברה זו אינה עוסקת באספקת כוח אדם לחברות בניה ואין קשר בין פעילותה לפעילות התובעת לכן, אינו מתחרה בתובעת ואינו יכול "לגנוב" עובדים של התובעת.

 

22.בהתייחס לטענה כי התקשר עם חברת "סוארקה", טען הנתבע כי חברת סוארקה אינה תאגיד כוח אדם אלא חברה קבלנית (קבלן ביצוע) המבצעת עבודות עבור קבלנים ראשיים לכן אינה מתחרה בתובעת. הנתבע טען כי גם התקשרותו עם חברת סוארקה בוצעה באשר לניהול ושיווק פרויקטים ובמסגרת זו פנה לחברות בנייה שונות לצורך מציאת פרויקטים חדשים , זוהי הסיבה בגינה אף פנה למר קדם. באשר לפגישה אשר נערכה ביום 10/6/15, טען הנתבע כי פגישתו עם מר קריב עסקה בביצוע קבלני ולא באספקת עובדים. כן הכחיש הנתבע את טענת התובעת לפיה הצהיר כי אין בכוונתו להישאר בענף הבנייה לאחר התפטרותו.

 

23.לטענת הנתבע, יש לדחות את כלל הסעדים המבוקשים על ידי התובעת, מאחר ותניית אי תחרות בהסכם לא עומדת בקריטריונים אשר נקבעו בפסיקה על מנת ליתן לה תוקף והיא אינה מידתית. בנוסף, התובעת אף לא הוכיחה כי נגרם לה נזק כלשהו.

 

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית-

הכללים לבחינת תניית אי תחרות-

24.כאמור לעיל, בענייננו בהסכם עבודתו של הנתבע קיימת תניית אי תחרות. ההלכה העוסקת בתוקפה של תניית אי תחרות קבעה (ע"א 6601/96 AES SYSTEM INC נ' סער, פ"ד נד(3) 850), כי: "ככלל אין למעסיק אינטרס לגיטימי שעובדו לא יתחרה בו לאחר סיום עבודתו" . דהיינו, בהתאם להלכה תניית אי תחרות או הגבלת תחרות תוכר רק מקום בו מוכח אינטרס לגיטימי של המעסיק אולם, אף אם יוכיח המעסיק שכך הם פני הדברים, עדיין יש לבחון את סבירות ומידתיות ההגבלה לרבות משך ההגבלה, היקפה והתחום הגאוגרפי עליו היא חלה.

 

25.בעניין צ'ק פוינט (ע"ע 164/99 דן פרומר וצ'ק פוינט נ' רדגארד בע"מ, [פורסם בנבו] ניתן ביום 4.6.1999) נקבעו ארבעה קריטריונים המצדיקים את הגבלת חופש העיסוק, ואלו הם:

"(א)סוד מסחרי: יש להגביל את חופש העיסוק של עובד כדי למנוע ממנו מלהשתמש, שלא כדין, ב'סוד מסחרי' השייך למעסיקו הקודם.

(ב)הכשרה מיוחדת: במקרה בו המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד אצלו למשך תקופה מסוימת, ניתן להצדיק את הגבלת העיסוק של העובד למשך תקופה מסוימת; זאת, כתמורה עבור השקעת המעסיק בהכשרתו. ברי, כי אם העובד רכש את ההכשרה במהלך עבודתו הרגילה או על חשבונו ובזמנו הפנוי, אין המעסיק הקודם רשאי להגבילו בשימוש שיעשה בה.

(ג)תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק: יש לבחון האם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבות מצדו שלא להתחרות בעתיד במעסיק הנוכחי, עם תום יחסי עובד-מעסיק.

(ד)חובת תום הלב וחובת האמון: יש ליתן משקל לתום לבם של העובד ו/או המעסיק החדש. בין עובד לבין מעביד קיימים יחסי אמון. חובת האמון אשר חב עובד כלפי מעבידו מטילה עליו נורמות התנהגות חמורות יותר בהשוואה לחובת הקיום בתום לב. דוגמה להפרת חובת האמון היא התקשרות העובד עם אנשים אחרים כדי להעתיק את תהליך הייצור של מעסיקתו..".

 

26.על רקע עקרונות אלו אשר הותוו בהלכה נבחן את המקרה אשר בפנינו.

 

טענת הנתבע בדבר סילוק על הסף בשל היעדר יריבות ו/או עילה-

27.לטענת הנתבע בהתאם לדין תאגיד העוסק באספקת כוח אדם זר בענף הבנייה, מחויב במתן היתר מיוחד מרשות האוכלוסין לשם פעילותו. כן מחויב תאגיד זה במילוי מלוא התחייבותו כלפי המדינה אשר העניקה לו את רישיון ההעסקה.

 

28.לטענת הנתבע, מאחר והוכח כי לא היה בעל תאגיד להעסקת עובדים זרים בתקופה הרלבנטית לתביעה ולא עבד בתאגיד כזה, לא קמה יריבות בינו ובין התובעת על כן אין לתובעת עילת תביעה כנגדו.

 

29.התובעת לא חלקה על טענה הנתבע כי תאגיד העוסק באספקת כוח אדם זר בענף הבנייה, מחויב במתן היתר מיוחד. בעניין זה נפנה לסעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו - 1996, הקובע כי :"לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל, אלא אם כן הוא בעל היתר מיוחד לכך מאת שר הפנים ועל פי תנאי ההיתר האמור; היתר כאמור יינתן יינתן רק לתאגיד שמטרתו ועיסוקו היחידים הם מתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל" (כן ראו האמור בסעיף 1יג' לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991, המתייחס אף הוא להיתר כאמור).

 

30.בחודש 5/05 החלה העסקת עובדים זרים בענף הבניין באמצעות תאגידים . שיטת "התאגידים" הינה שיטה ייחודית בתחום העסקת עובדים זרים המבוססת על מדיניות פיקוח הדוק של התאגיד, מעסיקו של העובד הזר, על שמירת זכויותיו של העובד (ר' האמור בנוהל רשות האוכלוסין וההגירה , כפי שעודכן ביום 8.1.17).

 

31.בענייננו, הנתבע לא היה בעל היתר להקמת תאגיד המעסיק עובדים זרים בענף הבנייה בתקופה הרלבנטית לתביעה. מנהל התובעת הודה בחקירתו כי רק תאגיד אשר קיבל היתר מרשות האוכלוסין יכול לספק עובדים ׁׁׁׁׁׁ(ראו-עמ' 9 לפ' ש' 19 – 20 ור' ס' 31 לסיכומי התובעת). אולם, אין בדברים אלו כדי להוכיח כי יש לסלק על הסף את התביעה מחמת היעדר עילה ויריבות. השאלה הרלבנטית הינה האם הנתבע עסק בפעילות הזהה לפעילות התובעת, אספקת עובדים זרים לחברות בניה שונות. ככל שהתובעת תוכיח כי התשובה לשאלה זו חיובית, הרי שהנתבע התחרה בפועל בתובעת, גם אם עשה כן ללא רישיון תאגיד כוח אדם. לפיכך, טענת הנתבע בעניין זה, נדחית.

 

 

תמורה והכשרה מיוחדת-

32.בענייננו, התובעת לא הוכיחה כי ניתנה לנתבע תמורה מיוחדת בגין ההתחייבות להיעדר תחרות אשר מצדיקה את הגבלת עיסוקו. בהסכם העבודה (ס' 5 להסכם) צוין כי שכר הנתבע יעמוד על סך של 10,000 ₪ בצירוף 1,500 ₪ בגין שעות נוספות. התובעת הציגה תלוש שכר המפרט כי שכרו של הנתבע עלה לסך של 15,000 ₪ (נספח 9 לתצהיר מנהל התובעת). מכאן, כי אין מדובר בשכר גבוה. לא נעלם מעינינו, כי התובעת טענה בסיכומיה כי שכר בסכום זה נחשב לגבוה ביחס לענף הבנייה (ס' 55), אולם טענה זו הופיעה לראשונה בסיכומי התובעת ולא נכללה כנדרש בתצהיריה. לפיכך, אין בידינו לקבלה.

 

33.עוד טענה התובעת בסיכומיה, כי אף ששכר התובע היה בשיעור זה, נקבע תשלום תמורה מיוחדת להגבלת תחרות (ס' 14 לסיכומי התשובה). עיון בהסכם העבודה, כי בס' 9.3 להסכם אכן נקבע כי שכרו של העובד כולל תמורה מיוחדת: "מוסכם ומוצהר, שבעת קביעת משכורתו הקובעת של העובד לפי הסכם זה, הובאה בחשבון וניתנה תמורה לעובד גם בגין התחייבותו להגבלת עיסוק ואיסור תחרות כאמור לעיל".

 

34.לטעמנו אין די בסעיף זה על מנת לעמוד בקריטריון תמורה מיוחדת. אין די באמירה כללית כי לנתבע ניתנה תמורה מיוחדת בגין הגבלת עיסוקו, אלא יש להוכיח מה היה גובה התמורה אשר שולמה בגין כך וכן כי מדובר בתמורה סבירה והולמת ביחס להגבלת העיסוק. במקרה שבפנינו, התובעת לא עמדה בתנאי זה.

 

35.לאור האמור לעיל, טענת התובעת כי ניתנה לנתבע תמורה מיוחדת המצדיקה את הגבלת עיסוקו, נדחית. בדומה, התובעת לא הוכיחה כי ניתנה לנתבע הכשרה מיוחדת אשר יש בה כדי להצדיק את הגבלת עיסוקו.

 

36.אין בטענת התובעת כי הנתבע התמקצע בשיטות התמחור ובאופן יצירת הקשרים עם לקוחותיה (אשר הועלתה בסיכומי התובעת, ס' 54), כדי להוכיח כי ניתנה לנתבע הכשרה מיוחדת. הידע והניסיון אשר צובר עובד במהלך עבודתו הופכים לחלק מהידע ומהניסיון המקצועי אשר רוכש העובד ולחלק מכישוריו המקצועיים, כפי שקורה באופן טבעי לאחר צבירת ניסיון תעסוקתי במקום עבודה חדש. בהתאם לכך, אין להגביל את העובד ולמנוע ממנו להשתמש בכישורים מקצועיים אלו. נוסף על כך, הנתבע הוכיח כי טרם עבודתו בתובעת, עסק בתחום כוח האדם בענף הבניין והביא לקוחות לתובעת מהיכרותו עם השוק עוד טרם עבודתו בתובעת (ס' 10 לתצהיר הנתבע). לפיכך, דין טענת התובעת בעניין זה, להידחות.

 

סוד מסחרי-

37.בחקיקה ובפסיקה נקבעו כללים ברורים בכל הקשור להוכחת קיומו של סוד מסחרי. סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט – 1999 (להלן: חוק עוולות מסחריות), מגדיר סוד מסחרי באופן הבא: "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".

 

38.סעיף 7(א) לחוק עוולות מסחריות קובע כי: "לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם התקיים אחד מאלה: (א)הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים...".

 

39.בעניין צ'יק פוינט התייחס בית הדין הארצי למאפיינים של המונח 'סוד מסחרי' וכך נפסק: "מכאן, עסקינן ב'סוד מסחרי', כאשר מדובר במידע המצוי בידי המעסיק בלבד, אינו נחלת הכלל ואינו ניתן לגילוי בנקל. בדרך-כלל מדובר במידע המצוי בידי חלק קטן מעובדי המעסיק, כגון: בידי ההנהלה הבכירה או בידי מנהלי מחלקת השיווק. ניתן לגלות מידע רב אודות חברה באמצעים המודרניים הקיימים כיום דוגמת האינטרנט. כמו כן, קיים מידע המופץ לכלל העובדים בחברה. כל אלה אינם בגדר 'סוד מסחרי'. מכאן, כי מידע הנגיש לציבור או מוצר מוגמר הנמכר לציבור הרחב, אינם נופלים בגדר 'סוד מסחרי'.

 

40.על דרך ההוכחה בדבר קיומו של סוד מסחרי נקבע כדלקמן: "'סוד מסחרי' אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של 'סוד מסחרי' להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של 'סוד', כפי שארע במקרה דנן אלא יש להצביע לדוגמא, על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת ה'סוד המסחרי' על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר 'סוד'. יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב'סוד' וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן".

 

41.בהתאם להלכה, רשימת לקוחות יכולה לבוא בגדרו של סוד מסחרי ולהיחשב כאינטרס בר הגנה "רק בנסיבות בהן יוכח שדרוש מאמץ מיוחד להשיגה, ובאותם מקרים שיוכח שיש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה 'מן המוכן'")ע"ע (ארצי) 9046/96 בן ברוך - תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, נד(1) 625), כן נפסק כי "במקרים רבים חשיבותה של רשימת לקוחות אינה נובעת מזהות הלקוח אלא מתנאי העסקאות עמו, מהמוצרים שהוא רוכש ומהטיפול שלו הוא זוכה" )ע"ע (ארצי) 1141/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ - פודליין בע"מ, פ"ד לח 72). גם בעניין זה לא מצאנו כי התובעת הוכיחה קיומו של סוד כאמור ונפרט.

 

42. ראשית, לעניין תפקיד הנתבע - התובעת טענה כי תפקיד הנתבע, מנהל תפעול, הינו תפקיד בכיר ורגיש ולכן נחשף הוא למידע סודי מהותי הנוגע לפעילותה. לא שוכנענו כי תפקידו של הנתבע היה בכיר וכי היה שותף להחלטות אותן קיבל מנהל החברה. בהקשר זה, העיד מנהל התובעת כי כל העובדים בחברה הוחתמו על הסכמים דומים להסכם עליו חתם הנתבע-

"ש.תאשר לי שאתה מחתים את כל עובדי החברה למעט העובדים הזרים על התנייה דומה?

ת.כן. חד משמעית. החוזה נוסח על ידי עו"ד ודינו לכל עובד בחברה , עובד שאינו עובד זר"(עמ' 15 לפ' ש' 1 – 5).

 

43.סבורות אנו כי תפקידו של הנתבע היה משמעותי, במובן שניתנה לנתבע אחריות ספציפית על תחום חשוב בתובעת הכולל טיפול בעובדים והתקשרות מולם, לרבות טיפול בשירותי הקרקע כגון מגורים ,ביטוח רפואי, בדיקת נוכחות והסעות (ס' 7 לתצהירו של הנתבע, עדותו של מנהל התובעת, בעמ' 18, לפ' ש' 10 – 16 ;עמ' 9 לפ' ש' 21 – 28; עמ' 10 לפ' ש' 1 – 5). עם זאת, אין די בחשיבות תפקידו של הנתבע על מנת להוכיח כי קמה לתובעת עילה להגבלת עיסוקו ויש להוכיח כי נחשף הוא למידע סודי ואף עשה בו שימוש שלא כדין, בהתאם לקריטריונים אשר נקבעו בהלכה הפסוקה.

 

44.בעניינו, טענות התובעת באשר לטיב המידע אליו נחשף הנתבע מכוח תפקידו, היו כלליות ביותר ולא היה בהן כדי להוכיח כי מדובר במידע סודי אשר הינו בגדר סוד מסחרי. טענת התובעת כי הנתבע עשה שימוש מפר בשמות לקוחותיה, הייתה כללית ובלתי מספקת (ס' 8 לתצהירו של מנהל התובעת). התובעת לא הוכיחה כי מתקיימים התנאים אשר נקבעו בהלכה באשר לרשימת לקוחות (כדוגמת מאמץ מיוחד הדרוש על מנת להשיגה), ואף לא הציגה את אותה רשימת לקוחות אשר עולה לטענתה כדי סוד מסחרי או כל מידע המבסס את טענותיה בתחום זה. נוסף על האמור, מעדות מנהל התובעת התברר כי מדובר בחברות גדולות ומוכרות בתחום (כדוגמת חברת סולל בונה, אשטרום וחברת אלקטרה) לכן לא קיים קושי להשיג את פרטיהן לרבות הגורמים הרלבנטיים האחראים על תחום זה בכל חברה(עמ' 10 לפ' ש' 19 - 22).

 

45.באשר לטענת התובעת כי הנתבע נחשף לשמות ספקים, בעדותו של מנהל התובעת התברר כי הכוונה לספקי ציוד משרדי (עמ' 12 לפ' ש' 1 - 2). גם בעניין זה לא הוכיחה התובעת כי מדובר במידע שאינו ניתן לגילוי בקלות.

 

46. באשר לטענת התובעת כי הנתבע נחשף לשיטות התמחיר שלה, הנתבע הצהיר כי מעולם לא טיפל בהיבטים הקשורים לתמחור (ס' 7 לתצהירו של הנתבע אשר לא הופרך). נוסף על האמור, מנהל התובעת הודה בעדותו כי מדובר בתוכנת אנדרומדה, בה כלל התאגידים עושים שימוש :

ש.ז"א שאתה מדבר על שיטות תמחיר, השתמשת בתוכנת אנדרומדה?

ת.זו תוכנה כלל תאגידית שהיום חוץ מתאגיד אחד כל התאגידים עובדים איתה, זו תוכנה לחישוב שכר העובד שבו עוסקת מנהלת השכר, אין קשר לאלכס בנושא תמחור לתוכנה הזאת. זו תוכנת שכר שמחשבת שעות.

ש.שיטות תמחור זה לא סוד מסחרי?

ת.ממש לא. אני לא מאשר את מה שאתה אומר, אין קשר, יש שעת עבודה, התוכנה מקבלת מחיר שעתי, מפיקה לו את התלוש ובמקביל מתבצעת חשבונית בהתאם למה שהעובדים קיבלו, יש שיטות עבודה שקשורים לתמחור, כמה אני מחייב את הלקוח וכמה אני גובה מכלל לקוח, מה הרגישות, הפוטנציאל והמשמעות של כל לקוח שלפיו נגבה התמחור (עמ' 10 לפ' ש' 6 - 16).

 

47.בחקירת מנהל התובעת, לא הצביע הוא על מאפיינים ייחודיים של שיטת עבודתו אשר יש בהם כדי להקנות הגנה מכוח סוד מסחרי:

"ש.תסכים איתי שאת כולם אפשר למצוא באינטרנט?

ת.לא, זה לא פשוט, האינטרנט לא עוזר. אני היום עובד עם התאגידים המובילים בגלל שיטות העבודה שלי ויכולת ההגעה שלי, האינטרקציה שיצרתי עם אותם הלקוחות" (עמ' 11 לפ' ש' 21 – 23).

 

48.בהקשר זה נציין, כי לא נעלם מעינינו, כי בסיכומיה הרחיבה התובעת את טענותיה והעלתה טענות נוספות לעניין רשימת לקוחות ושיטות תמחור (ס' 51 לסיכומיה). בכלל זאת, טענה התובעת כי רשימת לקוחותיה ושיטות התמחור אינן מפורסמות לציבור ויודעות למספר מצומצם של עובדים בתובעת ואף אינן ניתנות לגילוי בנקל. בנוסף, טענה התובעת כי רשימת הלקוחות ושיטות התמחור הן בעלות ערך כלכלי מובהק והערך המוסף אשר נודע להן הינו תולדה של ניסיון, תכנון והשקעת משאבי עבודה וממון. עוד טענה התובעת, כי אין מדובר ברשימת הלקוחות כשלעצמה ובתמחור המפורט בתוכנת האנדרומדה, אלא בסל הצריכה עצמו הכולל הן את הלקוחות והן את תמהיל הצריכה הייחודי של כל לקוח (ס' 13 לסיכומיה תשובה).בשם לב לשלב הדיוני בו הועלו הטענות קרי, לראשונה בסיכומי התובעת, ומאחר ומדובר בטענות עובדתיות הדורשות תמיכה באמצעות תצהיר ומתן אפשרות לנתבע לחקור בנושא זה, דין הטענה להידחות.

 

49.עוד נבהיר כי עיינו בפסקי הדין אליהם הפנתה התובעת בסיכומיה (סע (י-ם) 55998-09-11 סלעי ירושלים סחר ושיווק בע"מ נ' ענאן עדילה (פורסם בנבו, ניתן ביום 14.9.16; להלן: עניין סלעי ירושלים וכן בע"ע (ארצי) 1141/00 הר זהב שרותי מזון בע"מ – פודליים בע"מ ואח', פד"ע לח 72, 80 (2002)). אולם, לא מצאנו כי ניתן להקיש מפסקי דין אלו לענייננו לאור התשתית העובדתית רחבת היריעה אשר הוצגה בפסקי דין אלו ואשר הוכחה שם, אשר שונה בתכלית מענייננו והובילה להכרעות השונות אשר ניתנו בפסקי דין (ר' למשל, ס' 28 לעניין סלעי ירושלים לעיל).

 

50.לפיכך, נותרה לדיון השאלה האם התובעת הוכיחה כי מתקיים בעניינו של הנתבע הקריטריון הרביעי, דהיינו - הפרת חובות הנאמנות ותום הלב, אשר יש בו כדי להצדיק את טענות התובעת בדבר חיוב הנתבע בפיצוי כספי.

 

הפרת חובות תום הלב והנאמנות-  

51.ההלכה בעניין חובות תום הלב והנאמנות החלות על עובד סוכמה בע"ע (ארצי) 35403-12-11 קאנטרי פלורס בע"מ נ' חוה נחמני (פורסם ביום 29.11.16): "חובת תום הלב המוטלת על עובד במסגרת יחסי העבודה נקבעה בשורה של פסקי דין ומקורה בניסיון ליצור מערכת חברתית ועסקית המושתתת על יחסים הוגנים וכללי תחרות אשר בבסיסם יושרה אשר מאפשרת קיומה של חברה שבה "אדם לאדם - אדם" (ע"א 207/79 רביב משה ושות' בע"מ נ' בית יולס בע"מ, פ"ד לז(1) 533 (1982)). מכח חובה זו מוטלות על העובד חובת נאמנות וחובת אמון מוגברות. חובה זו אינה נגזרת מהוראותיו של חוק ספציפי אלא מנורמות התנהגות הנפרשות על פני מערכת יחסי עובד-מעסיק המוטלות על כל עובד וביתר שאת על עובד בכיר..".

 

52.בפרשת הארה (ע"ע 1688-11-11 הארה תוכניות העשרה בע"מ – אליעזר

פן, פורסם בנבו, 4.12.2012), הודגש מקומן המרכזי של חובות תום הלב והנאמנות ביחסי העבודה. בעניין הארה, נדונה פעילות המשיבים להקמת חברה מתחרה בעת שעבדו אצל המערערת, תוך התקשרות עם לקוחותיה. למרות שלא נמצא קשר סיבתי ישיר בין פעולות העובדים לנטישת הלקוחות, נקבע כי פעילותם זו מהווה הפרה של חובות תום הלב והנאמנות שחבו המשיבים כלפי המערערת.

 

53.בענייננו, לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, הראיות והעדויות, מצאנו כי התובעת לא הוכיחה כי הנתבע הפר את חובות תום הלב והנאמנות כלפיה, מהטעמים הבאים -

 

54.התובעת העלתה 4 טענות מרכזיות, עליהן סמכה את טענותיה בעניין הפר חובות תום הלב והנאמנות: הראשונה, כי הנתבע היה מעורב באירוע משמעתי עוד במהלך עבודתו בחברה בחודש 7/13; השנייה, כי הנתבע התקשר עם לקוח של התובעת, מר סוארקה ופעל על מנת להתחרות בתובעת; השלישית, כי בחודש 12/14 פנה הנתבע לחברת תדהר והציע לספק לה עובדים זרים; הרביעית, כי בחודש 6/15 פנה הנתבע לחברת אלקטרה והציע לה לספק עובדים זרים. להלן הכרעתנו בכל אחת מטענות אלו.

 

55.האירוע אשר ארע בחודש 7/13 - התובעת טענה כי באירוע זה העביר הנתבע קבוצת עובדים אשר אמורה הייתה להתחיל לעבוד עבור התובעת, לתאגיד כוח אדם אחר וזאת מבלי לעדכן את מנהל התובעת. בגין כך, נשלח אל הנתבע מכתב התראה (ס' 9 לתצהירו של מנהל התובעת, נספח 2 לתצהירו).

 

56.הנתבע הכחיש את טענת התובעת וטען כי העובדים ברחו לפרויקט אחר, בו קיבלו שכר טוב יותר: "ניסיתי להביא קבוצת עובדים חדשה, על מנת שלא ייווצר מצב בו הלקוח של התובעת (קבלן הבניין) יישאר ללא עובדים, התובעת מחויבת לאספקת עובדים זרים ללקוח, כך הבאתי ארבע קבוצות של עובדים, אך אלו לא הסכימו לעבוד באתר הספציפי (בשל השכר הנמוך). מר ניצן דווח בכל רגע נתון על הבעייתיות ועל העובדה שאף קבוצת עובדים לא מסכימה לעבוד בתנאים אלו ותשובתו אלי הייתה: "זו לא בעיה שלי – זו בעיה שלך". המשכתי בחיפושיי לאתר קבוצת עובדים, ומצאתי קבוצת עובדים של תאגיד אחר שהצעתי להם לעבור לתובעת, אך גם ניסיון זה כשל. בסופו של יום, גויסה קבוצת עובדים ע"י תאגיד אחר, ולתובעת לא נגרם כל נזק - ההיפך מכך מאחר שהפרויקט חזר לעבוד שוחררו לתובעת כספים שהיו מעוכבים" (ס' 13 לתצהירו). ובהמשך הצהיר - "מר אלדד ניצן היה מודע לכל המתואר לעיל, ועל המאמצים הכבירים שעשיתי לגייס עובדים חדשים. למרות זאת, דאג להוציא מכתב שעניינו "הפרת משמעת" שאין בינו לבין המציאות דבר" (ס' 14 לתצהירו).

 

57.הנה כי כן, בפנינו נצבות גרסאות סותרות, כאשר הנתבע לא נחקר על גרסתו וגרסתו לא הופרכה. בהקשר זה, עיינו במכתב ההתראה אותו הציגה התובעת (נספח 2 לתצהיר מנהל התובעת). מדובר במכתב אשר נכתב על ידי מנהל התובעת ובו מתלונן מנהל התובעת על התנהלות הנתבע וכך נרשם: "לאחר יציאתך לחופשה בחו"ל התברר לי כי הדיווח שמסרת לי באשר לקבוצת העובדים שהייתה אמורה להתחיל ולעבוד בנרקיסים לא תאם את המציאות...בנוסף התברר לי כי העובדים שהיו אמורים להיות מועסקים בנרקיסים, הוצבו באמצעותך בתאגיד אחר...באם תחזור התנהלות זו על עצמה, תנקוט החברה בהליך פיטורים תוך שלילת פיצויי הפיטורים...". (נספח 2 לתצהיר מנהל התובעת).

 

58.האמור במכתב זה מוכיח כי מנהל התובעת אכן סבר בזמן אמת כי הנתבע התנהל שלא כדין ולכן נשלח אליו המכתב האמור. עם זאת לא מצאנו כי יש במכתב זה כדי להוכיח כי הטענות אשר הועלו כנגד הנתבע היו נכונות. לאחר ששקלנו את גרסאות הצדדים בעניין זה, לא מצאנו כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי הנתבע הפר את חובת הנאמנות ותום הלב כלפי התובעת, עוד במהלך עבודתו.

 

59.נוסיף, כי גם אם היינו מקבלות את טענת התובעת כי מדובר בהפרת חובותיו כעובד , ולא כך הדבר, בהתאם להודאת הנתבעת, בחרה היא "לעבור על כך לסדר היום" (ס' 9 לתצהירו של מנהל התובעת). כמו כן, במועד סיום עבודתו שולמו לנתבע מלוא פיצויי הפיטורים על ידי התובעת, אף שהנתבע התפטר מעבודתו (עדותו של הנתבע, עמ' 25 לפ' ש' 14).מכאן עולה כי התובעת סברה בזמן אמת כי אין במעשה זה כדי להוות עילה להגבלת עיסוקו של הנתבע או לחיובו בפיצוי כספי כלשהו.

 

60.שיתוף פעולה עם מר טארק סוארקה ופנייה לחברת תדהר – לטענת התובעת הנתבע וחברת סוארקה חברו יחדיו ופנו לראשי קבוצות של עובדים זרים אשר עובדים בתובעת וגרמו למעבר העובדים לתאגידי כוח אדם זר המתחרים בתובעת (ס' 11 לתצהירו של מנהל התובעת). עוד נטען כי הנתבע פנה לחברת תדהר וביקש לספק לה עובדים (ס' 26 לתצהירו של מנהל התובעת). סבורות אנו כי התובעת לא הוכיחה טענתה זו מהטעמים הבאים -

 

61.ראשית, טענת התובעת הועלתה בכלליות ולא הייתה מפורטת דיה. התובעת לא פירטה מיהם אותם ראשי קבוצות אשר לטענתה הועברו על ידי הנתבע לתאגידים אחרים ואף לא לאילו חברות אחרות הועברו. כאשר נחקר על כך מנהל התובעת, העיד כי טענה זו מבוססת על "דעתו":

ש.התובעת היא קבלן ביצוע?

ת.לא.

ש.מופנה לסעיף 11 לתצהירך, טענת שאלכס וסוורקה פנו לראשי קבוצות ואמרו להם לעבור לתאגיד אחר?

ת.לראשי קבוצות ולעובדים עצמם.

...

ש.מי שכנע אותם לעבור?

ת.לעניות דעתי ומיטב ידיעתי זה היה אלכס ביחד עם סוורקה. האנשים היו אצלי בתאגיד אצל לקוח בונה התיכון ועברו אליהם.

ש.אלכס לגרסתך לקח את אותם עובדים והעביר אותם?

ת.כן. חד משמעית כן". (עמ' 13 לפ' ש' 7 - 26).

 

62.שנית, אל מול טענתה הכללית של התובעת נצבת טענת הנתבע אשר הכחיש את גרסת התובעת באופן מפורט. הנתבע הצהיר כי אינו בעל תאגיד להעסקת עובדים זרים ואף אינו עובד בתאגיד כזה. הנתבע הבהיר כי לאחר סיום עבודתו ייסד חברה חדשה בשם א.ש. צוות איתן בע"מ, אשר עוסקת בניהול, שיווק וליווי פרויקטים. חברה זו מנהלת ומלווה אתרי בניה ואינה עוסקת בהיבט של אספקת עובדים כלל (ס' 4 לתצהירו)עוד ציין הנתבע: "אינני עובד בהעסקת עובדים זרים, אינני עובד בתאגיד להעסקת עובדים זרים, אינני עובד בתאגיד להעסקת עובדים זרים, ואין בין פעילותי לבין עיסוקה של התובעת כמעסיקה של עובדים זרים בענף הבניין כל דמיון. לא פניתי לחברת תדהר בהצעה כי אספק לה עובדים זרים, כידוע לתובעת, חברת תדהר עובדת עם תאגידים רבים של כוח אדם זר באופן ישיר, ולי אין כל קשר לאספקת עובדים זרים לחברת תדהר לאחר סיום יחסי העבודה עם התובעת" (ס' 17 לתצהיר הנתבע).

ובהמשך: "אינני קשור כלל ועיקר לאירוע כזה או אחר של עזיבת עובדים. אני לא הייתי שותף באירועים כגון אלחו, לא צמחו לי פירות כלשהם מכך. מעבר לכך, אין לי שום אינטרס להעביר עובדים מהתובעת לחברה כלשהיא. ככל שעזבו העובדים את התובעת, לטובת עבודה בתאגיד אחר, אין לתובעת אלא להלין על עצמה ועל תנאי השכר שהיא משלמת לעובדיה" (ס' 18 לתצהיר הנתבע).

 

63.הנתבע הבהיר כי הוא משתף פעולה עם חברת סוארקה, לקוח של התובעת, אולם חברת סוארקה הינה חברה קבלנית המבצעת עבודות בניין עבור יזמים וקבלנים ראשיים לכן אינה יכולה להתחרות בתובעת, מאחר ותחום פעילותה הינו בנייה ולא אספקת כוח אדם (ס' 15 - 16 לתצהירו של הנתבע). הנתבע חזר על דברים אלו בעדותו ( עמ' 16 לפ' ש' 24 – 27, עמ' 17 לפ' ש' 1 – 3) והעיד בעניין זה כי:

"ש.יורם קדם שקרן?

ת.הוא לא דובר אמת .

ש.אתה אומר שלא אמרת לו שאתה שותף של סוורקה ?

ת.לא אמרתי את זה.

ש.בהתאם להגבלה שלך היה אסור לך לעבוד עם לקוחות / ספקים שמתחרות עם התובעת?

ת.לא. בהגבלה שלי כתוב לא לעסוק בתחום, אני לא עסקתי בתחום כ"א, אני עסקתי בתחום הקבלני, גם באותם אתרים שאני נמצא והקבוצות של התובעת מבצעת בניין והלקוח שלי מבצע עוד בניין, התובעת לא נמצאת אצל אותו לקוח, אלא באמצעות קבלן משנה, הם לא מתקשרים ישירות לאותו הקבלן. זו שרשרת ייחוס פה. ז"א אני בקשר עם הלקוח שלי שהוא קבלן משנה של אלקטרה לצורך הדוגמא והתובעת מספקת עובדים לקבלן משנה אחר שהוא לא הלקוח שלי" (עמ' 26 לפ' ש' 12 - 23).

 

64.התובעת לא הפריכה את גרסת הנתבע ומנהל התובעת אשר בעדותו כי מר סוארקה הוא קבלן ביצוע:

"ש.האם סוורקה הוא תאגיד כוח אדם?

ת.הוא לקוח שצרך ממני עובדים.

ש.האם נכון שסוורקה הוא עובד עם עוד תאגידים?

ת.כן. נכון שהוא קבלן ביצוע עבור יזמים וקבלנים (עמ' 12 לפ' ש' 9 – 12) ".

 

65.נציין כי מנהל התובעת אף העיד, כי למעשה היה מודע לכך שהנתבע פועל בתחום זה, מספר חודשים טרם הגשת כתב התביעה, אך בחר שלא לפעול כנגדו: למה לא הגשת בסמוך לכתב התביעה שלך צו מניעה לעצור את אותם הנזקים?

ת. הסברתי, גם כשהתברר לי שהוא עובד מול לקוחות, יש לי עיסוקים משלי, ברגע שאומרים לי שאלכס היה פה, ופה ופה, אני נתקל בו באתרים, כשראיתי שהדברים קורים, אמרתי אני לא אוציא צו מניעה שיתפרנס מזה כי הוא לא יודע לעשות משהו אחר, ברגע שראיתי שלקוחות פונים אליי ואומרים שהוא היה פה זה כבר היה מאוחר מדי שכן זה היה 4 חודשים אחרי שהוא עזב את העבודה. זה הייעוץ המשפטי שקיבלתי מעו"ד שלי (עמ' 13 לפ' ש' 1 – 6).

 

66.לא שוכנענו כי בנסיבות מקרה זה בו מדובר בפעילות או עיסוק בשיווק וליווי פרויקטים בתחום הבנייה, כדי להתחרות עם התובעת, אשר עוסקת בתחום ספציפי, אספקת כוח אדם (עובדים זרים).

 

67.בהקשר זה שקלנו את טענת התובעת לפיה הנתבע לא יכול לעבוד בליווי פרויקטים מאחר והוא נעדר כישורים הנדסיים וטענתו נטענה בעלמא בניסיון להסוות את פעולותיו. לא מצאנו כי יש בהיעדר כישורים הנדסיים, כדי להוכיח כי הנתבע לא עובד כמלווה פרויקטים, אשר הינו עיסוק שאינו דורש השכלה פורמלית. נוסף על אמור, טענה זו הופרכה באמצעות עדות הנתבע, אשר העיד בעקביות בדבר עיסוקו:

"ש.מה החברה עושה?

ת.אני מסתובב בפרוייקטים אני לא מעסיק בכלל עובדים בחברה שלי. זו חברה בע"מ.

ש.מאחר ולא צירפת את החוזים , אתה מגלה את דעתנו בכך שאתה עוסק בניהול , שיווק וליווי פרוייקטים, תספר לנו מה כולל הליווי, והשיווק? איזה פרוייקטים? לאיזה קבלנים?

ת.התפקיד שלי בעבודה שאני מאתר פרוייקטים לביצוע קבלנים. כל העבודה שלי היא לבד, אין מישהו שיכול... אין לי צורך להעסיק עובדים. פרוייקטים לביצוע כמו ביצוע שלד לבניין מגורים.

ש.מי מבצע את העבודה עצמה?

ת.עובדים זרים.

ש.למה לא עובדים פלסטינאים או ישראלים?

ת.כי הלקוחות שלי עובדים עם עובדים זרים.

ש.מי זה הלקוחות שלך?

ת.קבלני בניין.

ש.בין היתר לקוחות של התובעת?

ת.לא.

ש.תדהר?

ת.תדהר ואלקטרה הם לא לקוחות שלי, אני עובד באתרים שלהם באמצעות הלקוחות שלי.

ש.מי הלקוחות שלך?

ת.זה שרשרת, יש קבלן ראשי זה למשל אלקטרה, תדהר וכאלה, הוא לוקח קבלן משנה, קבלן משנה הוא הלקוח שלי.

ש.מי לדוגמא?

ת.א.א.מ.ת. זו דוגמה לחברה שהיא לקוחה שלי, בנייה ויזמות היא לקוחה שלי. באתרים שאני מבצע את העבודה הלקוחות שלי מבצעים עבודה, הקבלן הראשי הוא לא הלקוח, ז"א אני מייצג אותו (קבלן המשנה) כשאני מאתר את הפרוייקט אני מייצג את הקבלן"(עמ' 24, לפ' ש' 6 – 24; עמ' 25 לפ' ש' 1 – 12; עדות הנתבע עמ' 17 לפ' ש' 19 - 28, עמ' 18 לפ' ש' 1 - 3).

 

68.שלישית, שקלנו את עדותו של מר קדם, אשר העיד מטעם התובעת. לא מצאנו כי יש בעדותו כדי להוכיח את טענת התובעת כי הנתבע היה מעורב בהעברת קבוצות עובדים זרים למעסיק אחר. מר קדם הצהיר כי הנתבע ציין באוזניו כי הינו שותף של סוארקה (ס' 4 לתצהירו), אולם , כפי שקבענו לעיל, הנתבע הודה בעניין זה ולא מצאנו כי יש בשיתוף פעולה זה כדי להעיד על פעילות המתחרה בתובעת.

 

69.מר קדם הצהיר כי הנתבע עמד בקשר עם חלק מראשי הקבוצות של העובדים שהועסקו על ידי נרקיסים באתרי תדהר, ופנה לראשי קבוצה ולמנהלי פרויקטים בתדהר, על מנת לבצע פרויקטים באמצעות תאגידי כוח אדם זרים אחרים (ס' 5 לתצהירו). אולם, בעדותו הודה מר קדם כי טענה זו לא ידועה לו באופן אישי, אלא מדובר בעדות מפי השמועה, מפיהם של מנהלי הפרויקטים:

"ש.מופנה לסעיף 5 לתצהירך, אתה מכיר אותו?

ת.בהחלט.

ש.מקריא. למה לא ציינת את השם שלהם בתצהירך?

ת.לא יודע, לא עלה בדעתי לציין.

ש.איך אתה יודע שהוא בקשר עם ראשי קבוצות?

ת.מנהלי הפרוייקטים אמרו לי.

ש.כמה אמרו לך?

ת.לא זוכר.

ש.ראית שהוא נפגש איתם?

ת.לא.

ש.שמעת את השיחה ביניהם?

ת.לא" (עמ' 6 לפ' ש' 22 – 29).

 

70.בנסיבות מקרה זה, אין די בדבריו אלו של מר קדם כדי להוכיח את טענת התובעת. טענת התובעת כי הנתבע הפר את חובות האמון ותום הלב החלות עליו הינה טענה כבדת משקל, אשר דורשת ראיות ממשיות, בעוד עדותו של מר קדם הינה עדות מפי השמועה כאשר התובעת לא זימנה לעדות אחד מאותם מנהלי פרויקטים על מנת להוכיח טענתה ממקור ראשון. כמו כן, בתצהירו של מר קדם לא פורטו מה היו האמירות אשר נאמרו על ידי מנהלי הפרויקטים ולכן גם מטעם זה, לא היה די בעדותו על מנת לבסס את טענת התובעת.

 

71.שלישית, התובעת לא זימנה לעדות את אחד מראשי הקבוצות אשר הועברו לטענתה, אף שמנהל התובעת טען בעדותו כי ידוע לו באילו עובדים מדובר -

"ש.אתה יודע מי הם ראשי הקבוצות?

ת.כן, אחד מהם עוד עובד אצלי. ראש הקבוצה התפצל לכמה תאגידים הכוונה שהעובדים שלו עובדים היום גם עם תאגידים אחרים.

ש.למה הוא לא מעיד כאן אותו ראש קבוצה שעובד אצלך?

ת.כמו שאמרתי קודם, אני לא יכול לזמן מצעד של כל המשלוחות, הבאתי לקוח אחד, הבאתי תמליל חקירה וציינתי שמות והבאתי את כל מה שהיה לי לבית הדין" (עמ' 13 לפ' ש' 12 - 20).

 

72.בהקשר זה נציין כי מנהל התובעת פירט תאריך ספציפי בו נודע לתובעת כי הנתבע פנה לחברת תדהר וידוע לה כי המדובר בעובד ספציפי: "...ביום 18.12.14 פנה הנתבע לחברת תדהר וביקש לספק לו עובדים זרים...הנתבע הוסיף לעשות ואף פנה עם אחד מעובדיה של התובעת, העובד אצלה בפועל, ושידל אותו..." (ס' 26 לתצהיר התובעת וכן ר' ס' 15 לתצהירו, בו נטען לגבי אירוע ספציפי של הסתלקות עובדים בחודש 6/14, מבלי שניתנו פרטים לגבי אירוע זה). לפיכך ולצורך הוכחת טענתה היה על התובעת למסור פרטים לגבי האירוע הספציפי אותו ציינה ואף לזמן לעדות את העובד אשר היה מעורב באירוע זה. קו זהה נקטה התובעת אף בעניין עדותו של מר סוארקה:

"ש.למה לא זימנת אותו לעדות. 

ת.לא חשבתי על זה, אני לא צריך לזמן את כולם, מה אני אעשה פה מצעד?" (עמ' 12 לפ' ש' 17 – 18).

 

73.רביעית, בהקשר זה, שקלנו את דבריו של מנהל התובעת בעדותו לפיהם לא נדרש ממנו לזמן עדים ועל הנתבע מוטלת חובה לזמן לעדות את מר סוארקה וכן את ראשי הקבוצות.

מאחר ומדובר בגרסאות סותרות, נטל ההוכחה מוטל על התובעת ולכן היה עליה להציג ראיה נוספת, אשר יש בה כדי לסתור את גרסת הנתבע. מסקנתנו כי נטל ההוכחה מוטל על התובעת, מקבלת משנה תוקף, נוכח טענת התובעת, אשר הינה טענה להגבלת עיסוק ולכן דורשת ביסוס ראייתי כדבעי.

 

74.עוד שקלנו בהקשר זה את אופן ההתקשרות בענף בו עוסקת התובעת, בו קבוצות העובדים הזרים אינה כבולה לתאגיד מסוים, כפי שהיה עד שנת 2005, אלא יש משקל לרצונם והם רשאים לבחור ולעבוד בכל תאגיד אחר (ס' 19 לתצהירו של הנתבע). בעניין זה נפנה לעדותו של מר קדם :

"ישנם קבוצות של עובדים שהתגבשו בתוך תאגידים, והם מבצעים את העבודה, הקבוצות יכולות לעבוד עם כל מיני קבלנים ,ולא חייבים לעבוד עם סוורקה או אחר, הם גם לא חייבים להישאר בתובעת, על פי החוק יש להם זכות להתנהל עם תאגיד אחר" (עמ' 7 לפ' ש' 11 - 14).

ובהמשך העיד:

"החוק מאפשר כל שלושה חודשים לעובד זר להחליף, אותה קבוצת פועלים שעובדת אצלי באמצעות סוורקה וסופקה על לסוורקה על ידי תאגיד נרקיסים יכולה להמשיך לעבוד אצלי גם אם תסופק על ידי תאגיד אחר ולא נרקיסים.." (עמ' 8 לפ' ש' 5 – 6 וכן עדות מר ניצן בעמ' 13 לפ' ש' 22 - 26).

 

75.לפיכך, מאחר ועובדי התאגיד רשאים לעבור על פי רצונם, גם מטעם זה היה על התובעת להוכיח טענותיה בדבר המעשים המיוחסים הנתבע, אשר הובילו לטענתה לנטישת העובדים ומעברם אל חברה מתחרה בתובעת. לאור כל האמור לעיל, אנו קובעות כי התובעת לא הוכיחה את טענתה כי הנתבע התחרה בתובעת באמצעות חברה אותה הקים או באמצעות שיתוף פעולה עם חברת סוארקה.

 

76.הפגישה בחברת אלקטרה בחודש 6/15 - כאמור לעיל, אחת מטענותיה המרכזיות של התובעת נסובה סביב פגישה אותה ערך הנתבע בחברת אלקטרה, אשר במהלכה לטענתה ניסה להעביר את העובדים לחברה אחרת.

 

77.מנהל התובעת הצהיר בעניין זה כי: "כך, ביום 10.6.15 הלכתי לפגישה מתוכננת אצל חברת אלקטרה בנייה – לקוחה ותיקה של התובעת...ומטרתה הייתה קידום פרויקט שלה ואספקת עובדי בניין זרים...בעת שנכנסתי לבניין בו מצויים משרדי חברת אלקטרה בנייה, יצא ממנו הנתבע מלווה בשני עובדים זרים של התובעת. כאשר ראו אותי העובדים, הם נראו מבוישים מאוד וחמקו עם הנתבע, שקרא להם לבוא אחריו.

לאחר כ – 20 דקות, אחד מהעובדים הסיניים בא אליי והודיע לי כי הוא וחברו לעבודה השתתפו בפגישה, יחד עם הנתבע, וכן נציגי חברת אלקטה בנייה בעניינו של אותו הפרויקט אליו ביה בכוונת התובעת לספק עובדים זרים. כמו כן, אמר לי העובד כי הנתבע ניסה לסגור עסקה עם אלקטרה בנייה במסגרתה יספק לה עובדים זרים דרך תאגיד אחר – המתחרה בתובעת, באמצעות העובדים של הנתבעת...אציין כי, מנהל הפרויקט – מר עופר קריב, אישר את דברי העובד, וראו את דבריו של מר קריב כפי שהוקלטו בשיחה בינינו..." (ס' 32 לתצהירו של מנהל התובעת, ההדגשה אינה במקור – ר.צ.).

78.הנתבע הכחיש את טענת התובעת (ס' 20 לתצהיר הנתבע) וכך הצהיר: "כפי שציינתי עסקתי בניהול פרוייקטים של בניה בשת"פ עם חברה מבצעת -סוארקה ולכן עמדתי בקשר עם חברות קבלניות ויזמיות. הטענה של מנהל התובעת כי ההקלטה של מר עופר קריב מאששת את טענתו כי אני עוסק באספקת כוח אדם זר לפרויקטים היא מגוחכת ותמוהה...המתואר על ידי מר ניצן בתצהירו בקשר לאותה פגישה ביום 10.6.15 אינו נכון, שכן נפגשתי עם מר קריב באותו היום, אף פגישתנו עסקה בביצוע קבלנו ובשום אופן לא בעניין אספקת עובדים".ובהמשך (ס' 21 לתצהיר הנתבע) הצהיר: "...חברות יזמיות וקבלניות מתקשרות מעת לעת עם חברת מבצעות דוגמת...סוארקה ולכן מדרך הטבע חלק מאותן חברות שעמדו בקשר עם התובעת בעניין אספקת כוח אדם זר, עמדו איתי בקשר לגבי ביצוע עבודות בנין ואין בכך שום קשר לתחום עיסוקה של התובעת".

 

79.הנתבע העיד כי פגש את העובדים למטה, כאשר יצא מהבניין, כפי שפגש אותם מנהל התובעת (עמ' 22 לפ' ש' 3 – 11, עמ' 23 לפ'ש' 1 – 5) וכן ראו המשך עדותו של הנתבע (עמ' 2 לפ' ש' 6 – 27). לפיכך, גם בעניין זה מדובר אפוא בגרסה מול גרסה. שקלנו את תמלול ההקלטה אשר הוגש על ידי התובעת, תמליל שיחה אותה ערך מנהל התובעת עם מר עופר קריב (נספח 8 לתצהירו של מנהל התובעת). לא מצאנו כי יש בתמלול אשר הועלה על הכתב, כדי להוכיח את טענת התובעת כי תכלית פגישת הנתבע עם מר קריב היה לספק עובדים זרים או כי הפגישה נסובה סביב נושא זה.

 

80.נוכח חשיבות הדברים נביא אותם כלשונם (עמ' 2 לתמלול, ש' 1 – 22, עמ' 3, ש' 1 – 9):

"אלדד: שאני אמשיך להיות בראש שלך כל הזמן. אני מקווה שאני אעבוד גם איתך פעם.

עופר: הנה אתה רואה. אני לא מפסיק לחשוב עליך.

אלדד: אבל אני רוצה לעבוד איתך, אני בניתי שם...נורא רציתי לעבוד איתכם. עם יואב, זה היה בשבילי נוסטלגיה לחזור לעבוד.

עופר: בפעם הבאה. נו.

אלדד: אל תשכח. שיהיה.

עופר יאללה.

אלדד: רציתי לשאול אותך משהו אחד, עופר, משהו אחד רציתי לשאול אותך. תראה...

עופר: כן.

אלדד: בזמנו שאני הייתי אצלך במשרד היה שם את איך קוראים לו את יצא לפניי אלכס. אלכס הזה עבד אצלי פעם, אני מנהל איתו, אני עכשיו תבעתי כי הוא גורם לי נזקים. הוא פונה לעובדים שלי, אסור לו לפי חוזית לעבוד עם..

עופר: תכלס, תכלס, תעבור לתכלס.

אלדד: לא, אני אומר, אני מספר לך שאסור לו לעבוד, הוא איתו...

עופר: לא, לא עזוב לא סגרתי..

אלדד: לא סגרת איתו בסדר אבל הוא בא אליך כעיקרון למשרד כדי לשבת איתך ונכון אני פשוט אסור לו לעשות את הדבר הזה. הוא עשה דבר, הוא פונה ללקוחות שלי, הוא הולך.

עופר:...עזוב, בוא תן ל..., אני לא סגרתי איתו, הוא לא חתם איתי חוזה, הוא היה איתי בקשר הדוק לגבי עבודה, לא סגרתי.

אלדד: בסדר גמור, בסדר גמור. מאה אחוז. אבל תהיה איתי בקשר כל הזמן, עופר. שנהיה בקשר.

עופר: בסדר.

אלדד: אני אבוא לבקר אותך סתם בשביל הכיף, לשבת איתך קצת.

עופר: בכיף".

 

81.בעניין זה העיד מנהל התובעת כי:

"ש. אתה יכול בתמליל להראות לי היכן מצוין שהוא מציע שירותי כוח אדם 

לאלקטרה?

ב"כ התובעת:

מה שכתוב כתוב.

המשך חקירה נגדית לב"כ הנתבע:

ת. אין בתמלול" (עמ' 15 לפ' ש' 24 - 28, עמ' 16 לפ' ש' 1- 3).

 

82.מאחר והאמור בתמלול אשר הוגש על ידי התובעת אינו מפורט ואין בו די להוכחת טענתה, היה על התובעת לזמן לעדות את מר קריב על מנת שעדותו תשפוך אור על השאלות השנויות במחלוקת בעניין זה. בנסיבות מקרה זה, עת התובעת היא אשר הקליטה את השיחה ומשאין די בתמלול כשלעצמו, אנו סבורות כי החובה לזמן את מר קריב לעדות, מוטל על התובעת. שעה שהתובעת בחרה שלא לעשות כן, יש לזקוף זאת לחובתה בנסיבות מקרה זה ומכל מקום אין בתמליל כדי לסייע להוכחת טענותיה.

 

83.נוסיף, כי גם לעניין טענתה זו, בחרה התובעת שלא לזמן לעדות את אחד העובדים אשר היו מעורבים לשיטתה במעשים המיוחסים לנתבע, חרף עדותו של מנהל התובעת כי עובדים אלו עדיין עובדים אצלו: "העובדים אישרו שהם היו עם אלכס ביחד. הם אישרו לי אישית, עובדים שעובדים אצלי בפועל, ועדיין עובדים אצלי". (עמ' 10 לפ' ש' 27 - 28).

התובעת שבה על גרסתה כי אין ביכולתה לבצע "מצעד עדים":

ש.למה את מר צ'יין לא זימנת להעיד?

ת.לא יכול לעשות מצעד. הבאתי תיעודים שמראים את הפניות שלו (עמ' 15 לפ' ש' 12 – 13).

 

84.כפי שציינו לעיל, אין בידינו לקבל את טענת התובעת כי לא נדרשה לזמן לעדות אחד מעובדים אלו, מהטעמים אותם מנינו לעיל. לפיכך, אנו קובעות כי טענת התובעת בדבר ניסיון הנתבע להעברת עובדים משורותיה, במהלך פגישה בחברת אלקטרה, לא הוכחה. בהתאמה גם טענת התובעת כי הנתבע התחייב שלא לעסוק בתחום לא הוכחה( עדות הנתבע אשר הכחיש טענה זו עמ' 25 לפ' ש' 13 - 14).

 

85.טרם קבלת החלטתנו, שקלנו גם את טענת התובעת כי הנתבע העיד עדות שקר וכי עדותו הייתה מלאה סתירות. לטענת התובעת, הוכח בפני בית הדין כי הנתבע הסתיר ביודעין את העובדה כי הקים בסוף שנת 2015 תאגיד אשר קיבל היתר בסוף שנת 2016 לשמש כתאגיד כוח אדם זר בענף הבניין. בהקשר זה, שבה והפנתה התובעת לבקשה לצירוף ראיה אשר הוגשה על ידה לאחר דיון ההוכחות, ואשר נדחתה על ידי בית הדין בהחלטתו מיום 29.3.17. הנתבע טען כי שעה שהבקשה לצירוף ראיה נדחתה על ידי בית הדין, יש למחוק סעיפים אלו (ס' 5, 43) מסיכומי התובעת.

 

86.לאחר ששקלנו בכובד ראש טענות אלו, לא מצאנו כי יש בהן ממש מהטעמים הבאים - ראשית, כפי שציינו לעיל, בקשת התובעת להגיש ראיה נוספת, נדחתה על ידי בית הדין בהחלטתו מיום 29.3.17 ובהתאם לנימוקים המנויים שם, לפיכך הצדק עם הנתבע ואין התובעת יכולה להסתמך על ראיה זו בסיכומיה. שנית, לגופו של עניין, לא מצאנו כי נפלו סתירות בעדות הנתבע כטענת התובעת. הנתבע חזר על גרסתו בעקביות לפיה לא התחרה בתובעת וכך העיד:

ש.בקדםם המשפט אמרתי לכב' הרשמת שאתה הקמת תאגיד מתחרה לתובעת, אתה זוכר, ואפילו נתתי את שם התאגיד . אתה זוכר מה ענית?

ת.כן. שזה שקר וכזב. שזה לא תאגיד כוח אדם, מנדרין זה לא כוח אדם זו חברה שהוקמה ואין לה שום פעילות.

ש.אני מציג בפניך פלט של רשם החברות של מנדרין כוח אדם לבניין בע"מ, חברה שהכתובת שלה הוא משעול השוהם 1 בחולון, אתה מכיר את הכתובת הזאת? היא הכתובת של הבית שלך?

ת.נכון.

ש.מתי הקמת את החברה?

ת.אני לא זוכר תאריך מדוייק.

ש.אני אעזור לך..

ת.נראה לי בסוף שנת 2015.

ש.אני אומר לך שאמרתי את השם בקדם המשפט זה היה על בסיס נתונים שהיו לי מרשם החברות ואמרת שקר וכזב, כולנו נוכחים פה שהקמת חב' כ"א. איך זה מתיישב עם זה שאמרת שקר וכזב?

ת.זה לא תאגיד כוח אדם של עובדים זרים לבניין. זו חברה בע"מ שהוקמה לצורך אספקת פועלים אחרים, במסגרת עבודתי אני מתבקש כקבלן לגבות בעובדים אריתראים שעובדים בבניין, הקמתי ולא פתחתי , אני לא מתכוון. אין לחברה שום פעילות אפילו לא תיק במע"מ. בהתחלה רציתי ואח"כ אמרתי שאני לא אתעסק בזה" (עמ' 18 לפ' ש' 17 – 28, עמ' 19 לפ' ש' 1- 8).

 

87.בהמשך חקירתו העיד הנתבע:

"...

ת.אציין שאחרי שהדברים נטענו, עו"ד חשב שאני רוצה לפתוח תאגיד, החברה הוקמה אפילו לא לפי הנוהל של תאגידים ולא במסגרת ההגשות של חברות כוח אדם. אני רוצה לציין שזה לא תאגיד למרות שאתה טוען שזה תאגיד. זה לא במסגרת הבקשות, זה היה לפני התאריך של הגשת בקשה.

ש.כשאמרת בקדם המשפט "שקר וכזב" למה התכוונת? עכשיו אתה אומר שרצית לספק עובדים זרים לבנין, איך אתה מסביר שזה לא מתחרה לפעילות של התובעת?

...

ת.זה לא מתחרה, אני לא הקמתי תאגיד, עו"ד טען שהקמתי תאגיד ולכן אמרתי שקר וכזב.

ש.אתה זוכר בדיוק מתי הקמת את החברה הזאת?

ת.בסוף 2015.

ש.הקדם היה בינואר 2016 ...

ת.זה גם היה אחרי 18 חודש. אבל לא היתה שום כוונה.

ש.אתה מסכים איתי שאם זה היה בתוך ה- 18 חודשים זה לא היה תקין?

ת.לא, אני לא התכוונתי לזה.

ש.אתה מסכים שאם היית מקים את התאגיד האלה ומספק עובדים...

ת.אני לא יודע אם זה תקין או לא , אני לא פרשן משפטי, אני לא התכוונתי להתחרות ולא הייתי מקים תאגיד כוח אדם אחרי חודש שעזבתי" (עמ' 20 לפ' ש' 8 – 13, עמ' 21, עמ' 22 לפ' ש' 1- 2).

88.לסיכום - לאור כל האמור לעיל, לא מצאנו כי התובעת הוכיחה כי הנתבע הפר את חובות תום הלב והנאמנות בהן חב הוא במסגרת יחסי העבודה בין הצדדים. בהתאמה , התובעת לא הוכיחה כי מתקיים בענייננו אחד הקריטריונים אשר נקבעו בפסיקה ואשר יש בהם כדי להצדיק את הגבלת עיסוק הנתבע ומתן סעד של פיצוי כספי.

 

89.מעבר לדרוש נציין כי לאור משך הזמן אשר חלף ממועד סיום עבודת הנתבע, אין עוד מקום להגביל את עיסוקו. כמו כן , לעניין תוקפה של תניית הגבלת העיסוק, לא מצאנו כי התניה הקבועה בהסכם העבודה מידתית, לאור משך הזמן הקבוע בה (18 חודשים). לפיכך, וככל שהיו מוכחות טענות התובעת, הסעד הרלבנטי היה מתן פיצוי כספי. נוכח קביעתנו לעיל, לפיה התובעת לא הוכיחה כי מתקיים קריטריון המצדיק סעד של פיצוי כספי, איננו נדרשות להכריע בטענות הצדדים באשר לגובה הפיצוי אותו דרשה התובעת.

 

סוף דבר-

 

90.התביעה נדחית במלואה.

 

91.לאור דחיית התביעה, תישא התובעת בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

 

 

לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

 

ניתן היום, י"ז חשוון תשע"ח, (06 נובמבר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

 

 

Picture 1

 

 

Picture 1

נציג ציבור עובדים גב' שרה חורש

 

רוית צדיק, שופטת

 

 

 

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ