גנימה נ' עיריית נתניה

1.התובע, מורה בבית הספר התיכון שפירא בנתניה, הגיש תביעה למתן סעד הצהרתי המורה לנתבעת להשיב לו את מלוא המשרה, כפי שהיה ערב הקיצוץ במשרתו.

כן תבע פיצוי על קיצוץ המשרה ללא עריכת שימוע, פיצוי בגין אפליה מחמת גיל, הפרשי שכר וזכויות נוספת.

2.בפנינו העידו התובע ועוד שתי מורות מבית הספר, גב' סילבנה משה וגב' מירי הרגיל.

מטעם הנתבעת העידו מנהל בית הספר במועדים הרלבנטיים, מר שלום עזרן, מנהלת בית הספר דהיום גב' חיה רובינשטיין וכן מנהלת מחלקת משכורות בעירית נתניה גב' דינה שושנה מילר.

בתום שמיעת העדים הוגשו סיכומים בכתב.

3.אלה העובדות העולות מחומר הראיות:

א.התובע, יליד 1951, מהנדס חשמל בהשכלתו ובעל תעודת הוראה.

ב.התובע עובד כמורה בבית הספר שפירא, בית ספר לחינוך הטכנולוגי, משנת 1972.

ג.במקביל, עובד כמורה בבית הספר הולץ בתל-אביב.

ד.התובע עבד במשך שנים רבות בהיקף משרה של 140% ויותר.

ה.בשנת הלימודים תשע"ד, שהתחילה ב-9/13, החל התובע ללמד בהיקף 137.5% משרה, כפי שהיה בשנים קודמות.

ו.במהלך חודש אוקטובר 2013 קוצצה המשרה בבית הספר שפירא, ב-57.5% והועמדה על 80% בלבד.

ז. בשנת הלימודים שלאחריה, תשע"ה, בעקבות פניות של התובע למפמ"ר על מגמת ההנדסה במשרד החינוך, אושר לו לחזור להיקף המשרה הקודם.

4.התובע טען כי קיצוץ במשרה כפי שבוצע באמצע שנת הלימודים תשע"ד, בהיקף כה נרחב כפי שנעשה בעניינו, דינו כפיטורים. עוד טוען כי פיטורים אלה נעשו בניגוד לכללי המנהל התקין, לאחר חודש מאי של שנת הלימודים, ללא שימוע.

עוד טען כי הפיטורים למעשה, נעשו בחוסר תום לב וכי לא היתה כל חובה לקצץ במשרתו.