מוסא נ' קבוצת המוביל החדש בע"מ

התובע הועסק על ידי הנתבעת בתפקיד נהג רכב הובלות במשך כשש שנים. הוא עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו כספים בגין זכויות שונות שנטען שמגיעות לו מתקופת עבודה זו. הנתבעת מכחישה את טענות התובע ואת הסעדים להם הוא עותר.

על העובדות הבאות לא היתה מחלוקת. התובע הועסק על ידי הנתבעת כעובד שכיר בתפקיד נהג רכב הובלות. על תנאי העסקת התובע חלו הוראות צו ההרחבה בענף ההובלה (להלן – צו ההובלה). תקופת העסקה היתה החל מיום 1.5.16 ועד סוף חודש 4/22. התובע היה עובד במשכורת; השכר נטו הנקוב בתלושי השכר שולם לו. הרכיבים בתלושי השכר של שכר יסוד, אש"ל, ודמי הבראה – הם רכיבים אמיתיים. בין הצדדים לא נכרת חוזה העסקה בכתב, והנתבעת לא מסרה לתובע הודעה בכתב על תנאי העסקה. הנתבעת לא ניהלה לגבי התובע פנקס שעות עבודה. אף צד לא נתן לצד השני הודעה מוקדמת בכתב לפני סיום יחסי עובד ומעסיק.

אשר להוצאות אש"ל, מוסכם שככל שהתובע זכאי לאש"ל, יש לחשבו לפי תעריף יומי של 53 ש"ח. כמות ימי העבודה של התובע היא בהתאם לתלושי השכר. ההסעות שביצע התובע היו מחוץ לדיר אל אסד.

הנתבעת לא הפקידה עבור התובע כספים לקרן השתלמות. מוסכם שהזכאות להפקדות לקרן השתלמות מתחילה בחלוף 15 חודשי ניסיון, היינו החל מחודש 8/17.

בהתאם לדו"ח של מנורה מבטחים מיום 7.5.24 הנתבעת הפקידה עבור התובע בקרן פנסיה את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים – 18,000 ש"ח; חלק מעביד לתגמולים – 19,499.91 ש"ח; וחלק עובד לתגמולים – 18,000 ש"ח.

התובע העיד לעצמו. מטעם הנתבעת העידו אסדי מוסא, מנהל בנתבעת (להלן – אסדי) ויחיא אסמעיל, רואה חשבון של הנתבעת (להלן – אסמעיל). לאחר שנתנו את דעתנו לכלל הראיות שהוצגו בפנינו ולכלל טענות הצדדים באנו לכדי מסקנה כי יש לקבל את התביעה בחלקה, כפי שיפורט להלן.